השימוש הנרחב בחומרים רדיואקטיבים ומקורות שונים של קרינה מייננת לצורך מחקר וטיפול, מחייב התייחסות לאמצעי הגילוי של זיהום רדיואקטיבי ושדה קרינה בסביבת המקורות. התאמת המכשיר ושיטת המדידה לסוגי הקרינה (חלקיק טעון או  פוטון), אנרגית הקרינה והאינפורמציה הדרושה (גילוי זהום רדיואקטיבי או שדה קרינה), הכרחית לגילוי ומדידה יעילים.
להלן תאור קצר של סוגי הגלאים, לנטור קרינה מייננת, לתכונתם והתאמתם למדידות שונות.
11.1     תא יוניזציה (Ionization Chamber)
              תא  היוניזציה מורכב מתא אשר ממולא בגז. זוגות היונים הנוצרים כתוצאה מבליעת
              אנרגיה משדה הקרינה, נאספים על ידי הפרש הפוטנציאל הקיים בין קירות התא ובין
              אלקטרודה פנימית. חשיפה לקרינה בקצב קבוע יוצרת זרם אשר מהווה מדד לקצב
              החשיפה (Exposure rate).
              תא היוניזציה מתאים למדידת שדה הקרינה סביב למקור הפולט קרני X או קרני
              גאמה ().
  11.2   מונה גיגר מילר (Geiger Mueller Counter)
              מונה הגיגר בנוי מגליל מתכתי (מוליך חשמל) שבמרכזו אלקטרודה המבודדת
              חשמלית מדפנות הגליל וממולא בגז בעל אפיניות (affinity) נמוכה מאוד
              לאלקטרונים (כגון  הליום, נאון, ארגון וכו'). בין האלקטרודה וגליל המתכת  מופעל
              הפרש פוטנציאלים  גבוה (בדרך כלל מעל V1000 ).
              חלקיק או פוטון הנכנס לשפופרת, גורם ליוניזציה של  לפחות מולקולה אחת של גז .   
              בהשפעת המתח הגבוה נוצרים בבת אחת מספר רב של יונים (avalanche), ולכן גודל
              הפולס החשמלי אינו תלוי באנרגית החלקיק.
              קצה הגליל מכוסה בכיסוי דק מאוד, על מנת לאפשר לחלקיקי  בעלי אנרגיה נמוכה 
              לחדור לשפופרת. זהו גלאי עם "חלון קצה" (end window), חלון בעל עובי
              אקויולנטי ל- 30 מיקרון של חומר בעל צפיפות של 1g/cm3 המאפשר כ- 65%
              מחלקיקי  של  C-14 המגיעים לחלון, לחדור לשפורפרת.
              קרינת  חודרת גם דרך דפנות השפופרת ולא דורשת חלון מיוחד.
              באופן מעשי כל חלקיק  אשר נכנס לנפח הגלאי יגרום ליוניזציה ולפולס הניתן
              למניה, בניגוד לזה רק אחוז קטן של פוטוני קרינת X ו-  יעברו אינטראקציה עם
              קירות השפופרת וישחררו אלקטרונים אשר יגרמו ליונזציה וכתוצאה מכך לפולס
              חשמלי.   מהאמור לעיל נובע כי מונה גיגר מסוג כזה (חלון קצה) יעיל לגילוי קרינה
              חלקיקית בעלת אנרגיה גבוהה.
11.3     מונה גיגר "מתוקן לאנרגיה" (Energy Compensated)
              בשימוש במסננים מיוחדים מסביב לשפופרת ומסנן בצורת כובע מולבש על החלון
              ניתן למדוד קצב חשיפה משדה קרינה, מונה כזה ניתן לכיול ביחידות קצב חשיפה
              mR/h (מילי רנטגן לשעה).
11.4    מונה נצנץ (Scintillation Counter)
              גלאי הנצנץ מבוססים על העירור של אלקטרוני החומר (הסינטילטור) ע"י
              הקרינה המייננת וכתוצאה מכך פליטת אור ומדידת עוצמת האור בעזר מכפילאור
              (Photomultiplier). עוצמת האור הנפלטת מתכונתית לאנרגיה הנמסרת ע"י
              הפוטון או חלקיק הפוגע.
              במכשיר ניטור נייד הסינטילטור הוא בדרך כלל סינטילטור פלסטי או גביש יודיד
              הנתרן עם עקבות זיהום של טליום (((NaI(Tl. מכשירים אלה הם יעילים מאוד
              לנטור  קרינת  ו- x.
11.5    מונה פרופורציונלי ממולא בגז (Gas Filled Proportional Counter)
              מבנהו בעקרון דומה למונה גייגר. מכשירי נטור פרופורציונליים הם בדרך כלל בעלי
              חלונות דקים מאוד ושטח גדול על מנת להגדיל את יעילותו לגילוי איזוטופים. הם
              מיועדים לגילוי חלקיקי .
11.6    מכשירי ניטור שטוחים (Pancake chamber)
              הגלאי פועל עקרונית כמונה גיגר אבל צורתו שטוחה, שטח חלון גדול ועובי דק
              מאפשר גילוי יעיל של חלקיקי .