השתמש במיגון מתאים

רכז העבודה עם מקורות פתוחים במקום מוגדר

בחר באמצעי מגן וניטור אישי מתאימים

נטר באופן תדיר את איזור העבודה

מלא אחר חוקי ונוהלי העבודה

צמצם הצטברות אשפה במעבדה

נטר עצמך בקפידה עם סיום העבודה

              הערה: בנות התוריום כוללות פולטי אלפא וביתא קצרי חיים, ביניהם איזוטופ של
              רדון  (תורון 220Rn86-). התורון הוא גז אציל רדיואקטיבי בעל מחצית חיים של 55.6
              שניות.
              מחצית חיים:  T1/2=1.91 Years

 20.2      גבולות החשיפה

              ALI בנשימה    400 Bq

              DAC 0.2  Bq/m3

20.3      גילוי

              מונה גייגר עם חלון  (end window) – יעילות נמוכה עד בינונית ( נעשה באמצעות
              גילוי קרינת ביתא של בנות התוריום). מונה סינטילציה אנאורגני- יעילות בינונית.
              מונה מצב מוצק- יעילות נמוכה מאד.

20.4      מיגון

              במצבים בהם עובדים עם מקור פתוח, יש לדאוג לאוורור רצוף של המקום על מנת
              לסלק את עקבות התורון הנוצר בעת ההתפרקות. העבודה תתבצע עם כפפות חד
              פעמיות וחלוק מעבדה רכוס. פתיחת מיכל אחסון ובו תוריום תעשה בתוך מנדף.

               אופן דעיכה:    Electron Capture (EC)
               יוד 125 דועך לטלוריום- 125 ( 125Te )  שהוא איזוטופ יציב.
               מחצית חיים:     T1/2=60.14 days
               עובי מחצית (עופרת):  HVL=0.02mm
               קצב החשיפה ממקור נקודתי  של 1 mCi (3.7107 Bq) :
              במרחק של 1cm מהמקור-  1.4 R/h
              במרחק של 50cm מהמקור- 0.56 mR/h

19.2      גבולות החשיפה
              ALI בנשימה    2106 Bq    (55 μCi)
              DAC 833Bq/m3

19.3      גילוי
                    זיהום משטח- מונה סינטילטור  מסוג  NaI(Tl) .
                    גילוי ביולוגי- בדיקת שתן וניטור בלוטת התריס.
                    דוזימטריה אישית- תגי קרינה חזה ואצבע.

 19.4      מטבוליזם
              האיבר הקריטי הוא בלוטת התריס   (Thyroid) . 30% מהיוד הנקלט בגוף
              מתרכזים, תוך 24 שעות, בבלוטת התריס, השאר מופרשים בשתן. מחצית החיים
              האפקטיבית בבלוטה, עבור יוד לא קשור, היא 42 יום.

19.5       מיגון
               יוד באקטיביות מעל  1mCi ימוגן בעופרת בעובי 2.0mm .

19.6       אחסון
               תמיסות יוד 125 יש לאחסן בטמפ' החדר מאחר והקפאה תגרום להתנדפות היוד.

              עובי מחצית (עופרת):  HVL=1.3 m
              קצב חשיפה ל x-ray ממקור נקודתי חשוף של 1 mCi (3.710-7 Bq) :
              במרחק של 1cm מהמקור-  4.9 R/h  49mSv/h
              במרחק של 50cm מהמקור- 2 mR/h  20Sv/h

18.2       גבולות החשיפה
              ALI בבליעה   3108 Bq 
              בנשימה        7107 Bq
               DAC     104Bq/m3 3

18.3      גילוי
                    זיהום משטח- גלאי פרופורציונלי ( יעילות גילוי נמוכה), בדיקת ממרח ומדידה במונה
                    סינטילציה נוזלי.
              דוזימטריה אישית- אין צורך בענידת תג כלשהו (אמצעי בלתי יעיל).

 18.4      מטבוליזם
              למעט ריכוז של 0.08 בכבד ו- 0.013 בטחול, פיזור האיזוטופ לשאר אברי הגוף הינו
              אחיד.
18.5       מיגון
              אין צורך במיגון כלשהו.

 
          מחצית חיים:   T1/2=163 days 
          טווח מירבי: באוויר-   52.0cm, במים- 0.62mm

17.2      גבולות החשיפה 
              ALI בנשימה    3107 Bq    (0.8 mCi)
              DAC   104Bq/m3 

17.3      גילוי
               זיהום משטח- ניתן למדוד 45Ca באמצעות מונה גייגר עם חלון קצה. זיהומים
               הניתנים להסרה יבדקו באמצעות בדיקת ממרח ומדידה במונה סינטילציה נוזלי.
                   גילוי ביולוגי- בדיקת שתן .

17.4      מטבוליזם
              האיבר הקריטי : העצמות. רובו של החומר נקלט בעצמות עם מחצית חיים ביולוגית
              של 50 שנה.

17.5       מיגון
              ניתן להשתמש במגן פרספקס בעובי 3 מ"מ.

 17.6       מיגון וניטור אישי
               תגי קרינה אינם יעילים עבור 45Ca . מתן בדיקת שתן- לאחר עבודה עם 1 ALI 
              ויותר במשך שלושת החודשים האחרונים.
17.7       אחסון
              התמיסה המרוכזת תאוחסן במיכל המקורי.

              טווח מירבי: באוויר-   26.0cm, במים- 0.32mm

16.2      גבולות החשיפה 
              ALI בנשימה (עבור תרכובות אורגניות)   8107 Bq    (2.16 mCi)
              DAC   104Bq/m3ּ3

16.3      גילוי
              זיהום משטח- ניתן למדוד 35S באמצעות מונה גייגר עם חלון קצה, למרות יעילותו
              הנמוכה (6%), זאת בתנאי שהמדידה תעשה בגובה 1 ס"מ מהמשטח הנבדק.
              זיהומים הניתנים להסרה יבדקו באמצעות בדיקת ממרח ומדידה במונה סינטילציה
              נוזלי.
              גילוי ביולוגי- בדיקת שתן (תבוצע בעיקר לאחר תקלת שפך).

16.4      מטבוליזם
              האיבר הקריטי הוא כל הגוף. מחצית החיים האפקטיבית היא 44-76 ימים, תלוי
              בתרכובת הכימית. רוב החומרים המסומנים ב- 35S  מופרשים דרך השתן.

16.5      מיגון
              כללית אין צורך במיגון מפני קרינת הבטא. כאשר עובדים עם אקטיביות גבוהה (מעל
              אחד מיליקירי) ניתן להשתמש במגן פרספקס בעובי 3 מ"מ.

16.6      מיגון וניטור אישי
              תגי קרינה אינם יעילים עבור 35S .

16.7      אחסון
              התמיסה המרוכזת תאוחסן במיכל המקורי.

16.8      הערה: בעת עבודה עם תרכובות אורגניות כגון: Methionine, Cystein , נוצרות
              פרקציות נדיפות במיוחד בתהליכי אינקובציה וליופיליזציה. פחם אקטיבי יכול לספוג
              ביעילות את הפרקציות הנדיפות (ראה גם נוהל עבודה עם תרכובות אלו).

              טווח מירבי: באוויר-   790cm, במים- 0.8cm
              קצב המנה ממקור איזוטרופי נקודתי לא ממוגן של- 1mCi:
              במרחק 1cm- 350 rads/h  ובמרחק 24cm – 0.6 rad/h

15.2      גבולות החשיפה
              ALI בנשימה  107 Bq   ( 0.27 mCi)  DAC 103 Bq/m3ּ6

15.3      גילוי
               זיהום משטח- מונה גייגר עם חלון קצה ובדיקת ממרח (מונה סינטילציה נוזלי).
               גילוי ביולוגי- בדיקת שתן.

15.4      מטבוליזם
              האיברים הקריטיים בבליעה של תרכובות מסיסות הם העצם והמעי הגס. עבור
              תרכובות לא מסיסות, האיבר הקריטי בנשימה הם הריאות. מחצית החיים
              האפקטיבית היא 14 ימים.

15.5      מיסוך
              בעבודה עם אקטיביות עד 1mCi , יש להשתמש במגן פרספקס בעובי 10 מ"מ. כאשר
              עובדים עם אקטיביות גבוהה יותר, יש להוסיף למיגון הקיים 2-4mm עופרת בצד
              המופנה לעבר העובד.

15.6      מיגון וניטור אישי
              תרכובות רבות המסומנות בזרחן 32 חודרות דרך הכפפות והעור. יש להקפיד
              להשתמש בשתי זוגות כפפות ולהחליף את הזוג החיצוני מידי פעם בזמן העבודה. 
              חובה לענוד תג קרינת אצבע לכל עובד עם חומר באקטיביות העולה על 0.5mCi
              זאת בנוסף לבקרת הגוף כולו (תג חזה).
              את תג  האצבע יש לענוד כך שהגביש יופנה כלפי פנים כף היד. חובה להרכיב משקפי
              מגן להגנה על העיניים מפני קרינת ביטא.

15.7       אחסון
              יש לאחסן במיכל המקורי (מיכל פנימי מפרספקס או שווה ערך ומיכל חיצוני
              מעופרת).

              מחצית חיים: T1/2=5730 years
              טווח מירבי: באוויר-   24cm, במים- 0.28mm

14.2      גבולות החשיפה עבור פחמן 14 בתרכובות אורגניות וגזיות
              ALI בנשימה ובבליעה-                             9107 Bq    (2.4 mCi)
              ועבור 14CO2 -                                      8109 Bq    (240 mCi)
               DAC                                                          104Bq/m3ּ4
            ועבור 14CO2 -                                  106Bq/m3ּ3

14.4      גילוי
                    זיהום משטח- ניתן למדוד 14C באמצעות מונה גייגר עם חלון קצה, למרות יעילותו
                    הנמוכה (4%), זאת בתנאי שהמדידה תעשה בגובה 1 ס"מ מהמשטח הנבדק.
                    זיהומים הניתנים להסרה יבדקו באמצעות בדיקת ממרח ומדידה במונה סינטילציה
                    נוזלי.
              גילוי ביולוגי- בדיקת שתן במקרים של שפך או חשש לבליעה. מדידת אוויר ננשף
              במקרה של 14CO2.

14.5      מטבוליזם
              האיברים הקריטיים הם רקמות שומניות. מחצית החיים הביולוגית היא 12 ימים.

14.6      מיגון
              כללית אין צורך במיגון מפני קרינת הבטא. כאשר עובדים עם אקטיביות גבוהה (מעל
              אחד מיליקירי) ניתן להשתמש במגן פרספקס בעובי 3 מ"מ.

14.7      מיגון וניטור אישי
              תרכובות מסוימות המסומנות בפחמן 14 חודרות דרך הכפפות והעור. בעבודה עם
              חומרים אלו יש להקפיד להשתמש בשתי זוגות כפפות ולהחליף את הזוג החיצוני
              מידי  פעם בזמן העבודה. באופן מיוחד יש להזהר בעבודה עם חומצות הלוגניות
              המסומנות ב- 14C . תרכובות אלו נקשרות לעור וכתוצאה מכך יכולה מנת החשיפה
              לעור להגיע לערכים גבוהים.
              תגי קרינה אינם יעילים עבור 14C .

14.8      אחסון יש לאחסן במיכל המקורי.
 

להלן תאור קצר של סוגי הגלאים, לנטור קרינה מייננת, לתכונתם והתאמתם למדידות שונות.
11.1     תא יוניזציה (Ionization Chamber)
              תא  היוניזציה מורכב מתא אשר ממולא בגז. זוגות היונים הנוצרים כתוצאה מבליעת
              אנרגיה משדה הקרינה, נאספים על ידי הפרש הפוטנציאל הקיים בין קירות התא ובין
              אלקטרודה פנימית. חשיפה לקרינה בקצב קבוע יוצרת זרם אשר מהווה מדד לקצב
              החשיפה (Exposure rate).
              תא היוניזציה מתאים למדידת שדה הקרינה סביב למקור הפולט קרני X או קרני
              גאמה ().
  11.2   מונה גיגר מילר (Geiger Mueller Counter)
              מונה הגיגר בנוי מגליל מתכתי (מוליך חשמל) שבמרכזו אלקטרודה המבודדת
              חשמלית מדפנות הגליל וממולא בגז בעל אפיניות (affinity) נמוכה מאוד
              לאלקטרונים (כגון  הליום, נאון, ארגון וכו'). בין האלקטרודה וגליל המתכת  מופעל
              הפרש פוטנציאלים  גבוה (בדרך כלל מעל V1000 ).
              חלקיק או פוטון הנכנס לשפופרת, גורם ליוניזציה של  לפחות מולקולה אחת של גז .   
              בהשפעת המתח הגבוה נוצרים בבת אחת מספר רב של יונים (avalanche), ולכן גודל
              הפולס החשמלי אינו תלוי באנרגית החלקיק.
              קצה הגליל מכוסה בכיסוי דק מאוד, על מנת לאפשר לחלקיקי  בעלי אנרגיה נמוכה 
              לחדור לשפופרת. זהו גלאי עם "חלון קצה" (end window), חלון בעל עובי
              אקויולנטי ל- 30 מיקרון של חומר בעל צפיפות של 1g/cm3 המאפשר כ- 65%
              מחלקיקי  של  C-14 המגיעים לחלון, לחדור לשפורפרת.
              קרינת  חודרת גם דרך דפנות השפופרת ולא דורשת חלון מיוחד.
              באופן מעשי כל חלקיק  אשר נכנס לנפח הגלאי יגרום ליוניזציה ולפולס הניתן
              למניה, בניגוד לזה רק אחוז קטן של פוטוני קרינת X ו-  יעברו אינטראקציה עם
              קירות השפופרת וישחררו אלקטרונים אשר יגרמו ליונזציה וכתוצאה מכך לפולס
              חשמלי.   מהאמור לעיל נובע כי מונה גיגר מסוג כזה (חלון קצה) יעיל לגילוי קרינה
              חלקיקית בעלת אנרגיה גבוהה.
11.3     מונה גיגר "מתוקן לאנרגיה" (Energy Compensated)
              בשימוש במסננים מיוחדים מסביב לשפופרת ומסנן בצורת כובע מולבש על החלון
              ניתן למדוד קצב חשיפה משדה קרינה, מונה כזה ניתן לכיול ביחידות קצב חשיפה
              mR/h (מילי רנטגן לשעה).
11.4    מונה נצנץ (Scintillation Counter)
              גלאי הנצנץ מבוססים על העירור של אלקטרוני החומר (הסינטילטור) ע"י
              הקרינה המייננת וכתוצאה מכך פליטת אור ומדידת עוצמת האור בעזר מכפילאור
              (Photomultiplier). עוצמת האור הנפלטת מתכונתית לאנרגיה הנמסרת ע"י
              הפוטון או חלקיק הפוגע.
              במכשיר ניטור נייד הסינטילטור הוא בדרך כלל סינטילטור פלסטי או גביש יודיד
              הנתרן עם עקבות זיהום של טליום (((NaI(Tl. מכשירים אלה הם יעילים מאוד
              לנטור  קרינת  ו- x.
11.5    מונה פרופורציונלי ממולא בגז (Gas Filled Proportional Counter)
              מבנהו בעקרון דומה למונה גייגר. מכשירי נטור פרופורציונליים הם בדרך כלל בעלי
              חלונות דקים מאוד ושטח גדול על מנת להגדיל את יעילותו לגילוי איזוטופים. הם
              מיועדים לגילוי חלקיקי .
11.6    מכשירי ניטור שטוחים (Pancake chamber)
              הגלאי פועל עקרונית כמונה גיגר אבל צורתו שטוחה, שטח חלון גדול ועובי דק
              מאפשר גילוי יעיל של חלקיקי .

7.2         אישור כזה ינתן בתנאים הבאים:
7.2.1      השולח והמעבדה ממנה נשלח החומר הינם בעלי רשיון להחזקה ועבודה עם
              האיזוטופ הנדון.
7.2.2      מקבל החומר הוא בעל היתר מטעם הרשויות המוסמכות בארצו לעבודה עם
              החומר הנדון.
7.2.3      סך כל האקטיביות הסגולית והאקטיביות הכללית של החומר/ים לא תעלה על
              האקטיביות "לחבילות מקובלות", ("Excepted package") כפי שמוגדר 
              בסימוכין מס' 1.
7.2.4      החומר הרדיואקטיבי יארז על פי הכללים המתוארים בסימוכין מס' 1 ואם נשלח
              באמצעות מוביל באויר גם על פי הכללים המתוארים בסימוכין מס' 2.
7.2.5      רמת קצב הקרינה לא תעלה על פני האריזה על   0.5mrem\h) 5Sv/h) והחומר 
              ארוז באופן שבתנאי הובלה רגילים (ללא תאונות) אין אפשרות לדליפת החומר 
              מחוץ למיכל.
7.2.6       אין צורך לסמן על פני האריזה שמדובר בחומר רדיואקטיבי, אך יש לסמן
              במדבקת "RADIOACTIVE" את תוך החבילה כך שבפתיחת החבילה יהיה
              ברור לפותח שמדובר בחומר רדיואקטיבי.
7.2.7      ממונה בטיחות קרינה בקמפוס יבקש רשיון למשלוח החבילה מממונה קרינה
              סביבתית, במשרד לאיכות הסביבה.

סימוכין:
1) Regulations for the Safe Transport of Radioactive Material 1985 ed.
    (As Amended 1990) IAEA Safety Standards No’ 6.
2) IATA: Dangerous Goods Regulations 38 ed 1997

          (Uranyl acetate) היא  6.29KBq\gr) 0.17mCi\g). האקטיביות הסגולית של 
           אורניל פוספט (Uranyl phosphate) ואורניל ניטרט (Uranyl nitrate) דומה לזה 
           של אורניל אצטט.
           על פי חוקי מדינת ישראל כל חומר אשר האקטיביות הסגולית שלו עולה על 
           74Bq\g) 0.002 mCi\g) נחשב לחומר רדיואקטיבי (ראה תקנות הרוקחים יסודות 
           רדיואקטיבים ומוצריהן תש"מ 1980). אי לכך אורניום טבעי ותרכובותיו הם חומרים 
           רדיואקטיבים על כל המשתמע מכך.
           U-238 (מחצית חיים  4.5x109 שנים) מתפרק בהתפרקות a לעופרת Pb-206 
           יציבה דרך סדרה של חומרים שהם בעצמם רדיואקטיבים (כגון Rn-222, Pb-210,
           Ra-226 וכו').

5.2      מיסות של תרכובות אורניום 
           לתמיסה של 20% אקטיביות סגולית של  0.03mCi\g המגדירה אותה כחומר 
           רדיואקטיבי. לתמיסה של 0.01M אקטיביות סגולית של 8x10-4 mCi\g. ולכן
           פטורה מפיקוח ורישוי.
5.2.1    המגבלה השנתית (Annual Limit on Intake) לזיהום פנימי הוא 1-2 גרם תמיסה 
            (20%) בשנה.
5.2.2     אי לכך רוב האנשים העובדים עם תרכובות של אורניום טבעי, לא נחשבים לעובדי 
            קרינה.
5.2.3     עבודה עם כמות גבוהה מזו מחייבת לנקוט בכל אמצעי בטיחות, בזמן העבודה 
             ובאחסנה.

5.3       הוראות בטיחות בהכנת תמיסה 
            מאחר ותרכובות אלה מגיעות בדרך כלל במצב גבישי ובצורת אבקה, יש לנקוט בכל 
            אמצעי הבטיחות המתבקשים:
5.3.1     השתמש באמצעי מיגון אישיים כגון כפפות חד פעמיות, הגנה נשימתית וכו'.
5.3.2     העברה (מכלי לכלי), שקילה, המסה וכו', יבוצעו בתוך מתקן סגור ללא איורור 
            מאולץ, לדוגמה תא כפפות.
5.3.3     יש לסגור, מיד לאחר השימוש, את הכלים המכילים את האבקה ו/או התמיסה.
5.3.4     את שאריות התמיסה יש לאסוף במיכל לפינוי חומרים רדיואקטיבים נוזלים.

5.4       אחסון 
            את תרכובת האורניום יש לאחסן בארון נעול ומוגן בעופרת. עובי העופרת תלוי 
            בכמות האורניום (יש להתייעץ עם המב"ק).