היקף תקלה שתוצאתה פיזור זיהום רדיואקטיבי, יכול לנוע בין שפך מקומי במעבדה ללא סיכון משמעותי לעובדים ועד לתקרית נרחבת החורגת מתחום המעבדה ובעלת פוטנציאל סיכון גבוה לעובדים ולסביבה.
הטיפול בתוצאות התקלה מונחה על ידי שני עקרונות: הגנה על העובדים מפני סיכוני קרינה ואיתור ומניעת התפשטות הזיהום.
אחריות
האחריות על ניקוי הזיהום הינה על עובדי המעבדה בה התרחשה התקלה.
מב"ק הקמפוס יפקח על עבודות הטיהור.
עובדי ניקיון לא יהיו מעורבים בשום שלב בניקוי הזיהום.
חזרה לעבודה סדירה במעבדה תותנה באישור המב"ק.
דיווח
במקרים הבאים יש לדווח מיד למב"ק הקמפוס:
פיזור או שפך של חומר רדיואקטיבי.
זיהום עובד בחומר רדיואקטיבי.
חשש לזיהום פנימי של עובד.
חשש לחשיפה חיצונית של עובד.
אובדן או גניבה של חומר רדיואקטיבי.
שחרור בשוגג של חומר רדיואקטיבי לאוויר למים או לביוב.
תקלת פיזור מקומית
תקלת פיזור מקומית היא תקלה שהיקפה מצומצם, כגון שפך מכלי או פיזור מוצקים, אשר אינה חורגת מתחומי המעבדה. במקרה זה יכול צוות המעבדה לטפל בתוצאותיה ללא סיוע חיצוני.
תכלית הטיפול היא מניעת התפשטות הזיהום מעבר למקום התקלה.
אמצעים
לפני שניגשים לטפל בתקלה, יש לוודא קיומם של האמצעים הבאים: חלוק מעבדה, כפפות מגן מגומי (כפפות עבודה), כיסויי נעלים, נייר ספיגה, סמרטוטי כותנה,תמיסת ניקוי, מיכל לאיסוף פסולת רדיואקטיבית ומכשיר ניטור בטיחותי (מכשיר מכויל).
עבור שפך של 125I אין להשתמש במים חמים, חומצות או דטרגנטים חומציים משום שעלול להיווצר יוד נדיף. במקרה זה יש לבחור תמיסות ניקוי בסיסיות.
שלבי הטיפול
השתמש במנטר מתאים על מנת לקבוע את גבולות האזור המזוהם.
הזהר את האנשים הנמצאים בטווח שמיעה מפני השפך
סמן את האזור המזוהם בסרט סימון או בצבע.
מנע כניסת אנשים לא מורשים לאזור המזוהם.
ניקוי השפך יתבצע מקצות האזור המזוהם ופנימה כלפי מרכזו.
השתמש בנייר סופג או סמרטוט יבש לניקוי שפך נוזלי.
השתמש בסמרטוט או נייר סופג לחים לניקוי שפך של חומר יבש. הנח אותם על השפך וגרוף בזהירות. המנע מלייצר אירוסולים.
החלף נייר סופג בתדירות גבוהה על מנת למנוע מריחת הזיהום סביב האזור הנקי.
נטר כל המעורבים בניקוי הזיהום כולל סוליות נעלים, ידיים וחלוקי מעבדה.
מסור למב"ק דו'ח אירוע שיכלול תוצאות הניטור האחרון (כולל תוצאות בדיקות הממרח), תאור סיבת התקלה והצעדים שננקטו.
עזיבת מקום השפך רק לאחר טיהורו המלא ואישור המב"ק.
תקלת פיזור נרחבת
תקלת פיזור נרחבת היא תקלה החורגת מתחומי המעבדה, כגון פיזור גז רדיואקטיבי במבנה, אשר היקפה מחייב מעורבות של כוחות חיצוניים.
שלבי הטיפול- כאשר הזיהום המפוזר במצב נוזלי או מוצק
הזהר את האנשים בסביבה והורה להם לפנות את המקום.
הודע למב"ק על התקלה והיקפה.
חסום את הכניסות לאזור המזוהם בסרטי סימון ועל יד הצבת עובדים נוספים.
רכז את עובדי המעבדה בקרבת מקום לשם מניעת התפשטות הזיהום אך במרחק מתאים מהזיהום למניעת חשיפה נוספת.
נטר את המעורבים בתקלה.
טיהור המקום יעשה בפיקוח המב"ק ובאותה שיטה כמו בטיפול בתקלה מוגבלת.
בסיום הפעילות מסור דו'ח אירוע למב"ק.
שלבי הטיפול- כאשר הזיהום המפוזר במצב אבקתי או גזי
הודע לכל העובדים לפנות מיד את המקום.
עצור נשימתך, כבה את מערכות סחרור האוויר ( אוורור/ מיזוג אוויר) ועזוב את המקום.
וודא שכל דלתות הגישה למקום התקלה סגורות. הצב שומרים או אזהרות על הדלתות למניעת כניסת אנשים לאזור המזוהם.
עם בוא המב"ק ועל פי הוראתו, יש להיכנס למעבדה עם ציוד מגן מתאים על מנת לוודא שלא נותרו עובדים לכודים במקום. בנוסף יש לכבות מכשירים בעלי פוטנציאל סיכון ובמידה וקיים מנדף במקום, להפעילו.
העובדים החשודים כמזוהמים ינוטרו על ידי המב"ק ותילקח מהם דגימת שתן תוך 24 שעות.
עבודות הטיהור יחלו על פי החלטת המב"ק ובפיקוחו ( זיהום קירות מעבדה באדי יוד למשל, עלול להשבית את המעבדה לתקופה ארוכה).
טיפול בעובד שהזדהם
פשוט את הבגדים המזוהמים והכניסם לשק פסולת רדיואקטיבית.
שטוף את העור בסבון עדין ומים פושרים במשך 2-3 דקות. אל תשפשף את העור ואל תשתמש במים חמים.
נטר את הגוף המטוהר ורשום את הקריאות. המשך בפעולת הדקונטמינציה עד לרמת ניקיון בה הקריאות המתקבלות במנטר אינן יורדות עוד.
אם העור נעשה מגורה, הפסק את פעולת הדקונטמינציה.
דווח למב"ק בכל מקרה של זיהום גופני.
טיפול בעובד שנפצע והזדהם
ככלל- טיפול רפואי בפציעה תמיד קודם לדאגה הרדיולוגית.
אדם שנפצע וזוהם או חשוד כמזוהם, יפונה ללא דיחוי לבית החולים הקרוב. הפצוע ילווה בעובד שידע לתת פרטים לרופא לגבי אופי הזיהום. מומלץ לצייד את המלווה במכשיר ניטור אך זאת מבלי לעכב את פינוי הפצוע.
חשוב לזכור כי אין במעבדות האוניברסיטה מקורות קרינה פתוחים בכמות או באקטיביות הגדולים מספיק על מנת שימנעו מתן עזרה ראשונה לפצוע שהזדהם.
בכל מקרה של פינוי, יש לידע את בית החולים אודות הפצוע המזוהם ולציין את סוג הזיהום. יש לשמר את כל הגורמים שתרמו לתאונה על מנת שניתן יהיה לשחזר את המנה אליה נחשף הפצוע.