בטיחות ביולוגית

הנחיות בטיחות לעבודה עם גז פחמימני מעובה (גפ"ם) במבער בונזן

הנחיות בטיחות לעבודה עם גז פחמימני מעובה (גפ"מ) במבער בונזן

1. סיכונים ותכונות גפ"מ 
     במעבדות האוניברסיטה נעשה שימוש  בבוטאן, בפרופאן ובתערובת של שני הגזים הנ"ל. 
     גפ"מ הינו גז דליק, כבד מהאוויר, תחום הנפיצות של פרופאן : 2.1% - 9.5%, תחום הנפיצות של בוטאן: 1.6% - 8.4%.

2. שימוש בתחליפים
     מפאת הסיכונים, מומלץ להשתמש בתחליפים בטיחותיים יותר (פירוט בקישור אתר המחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה) http://safety.huji.ac.il/files/wordocs/tachlifim.pdf                    

3. רכישה, הגבלות ואחסון
    רכישת מיכלי גפ"ם תעשה באמצעות מערכת להזמנת חומרים במעבדות  (מנח"מ) בלבד.

    א. מיכלים בהם משקל הגז הינו עד 0.5 ק"ג:
        ניתן לאחסן ולהשתמש במעבדה במיכלים בהם משקל הגז הינו עד 0.5 ק"ג. משקל מירבי 
        של גפ"מ במיכלים אלה לא יעלה על 2.5 ק"ג. 
        (לדוגמה 13 מיכלים במשקל 190 גרם האחד, 5 מיכלים במשקל 450 גרם האחד). 
        אחסון מיכלי גפ"מ יעשה בארונות מאווררים ייעודיים לחומרים דליקים (ארונות צהובים).

   ב. מיכלים בהם משקל הגז הינו מעל 0.5 ק"ג:
        שימוש במיכלים בהם משקל הגז הינו מעל 0.5 ק"ג מחייב:
        - אישור ממונה/מפקח בטיחות בקמפוס
        - התאמת תשתית בטיחות תומכת, כגון: ארון אחסון ייעודי לגזים דליקים, גלאי  התראה, 
          ברז פניאומטי וברז ניתוק הגז באזור השימוש והנחיות לעבודה בטוחה.
        - דרישות נוספות (בנושאי תחזוקת המערכת, נהלים לעבודה שוטפת ולחרום).

4.    החלפת המיכלים
         -     יש להעמיד מיכל על משטח העבודה של מנדף כימי תקין ומופעל.  חיבור מיכל הגז 
               לראש המבער יעשה בהתאם להוראות היצרן. 
         -     לאחר החלפת המיכל יש לבצע בדיקה לאיתור דליפה אפשרית באמצעות מי סבון 
               מקציפים. 
         -     אין להשתמש במיכל אשר קיים חשש כי הוא דולף.
         -     את המיכל הריק, לאחר החלפתו,יש להניח במנדף כימי מופעל למספר שעות לנידוף 
               מוחלט של שאריות הגז.
         -     ניתן להשליך מיכלים ריקים לאחר נידוף למיכל פסולת רגילה.

5.    ציוד מגן אישי  
        משקפי מגן, חלוק מעבדה מכותנה רכוס עם שרוולים ארוכים וצמודים לשורש כף היד, 
        נעליים סגורות, מכנסיים/ חצאית ארוכים. יש להקפיד על שיער אסוף.

6.    הדרכת העובדים
         כל העובדים במעבדה יקבלו ממנהל המעבדה הדרכת בטיחות ייעודית לעבודה עם  
         מיכלי גפ"ם הכוללת בנוסף הנחיות אלה.  
         יש לתעד הדרכה זו במסמך, להחתים המשתתפים ולתייקו  בקלסר ההדרכות במעבדה.

7.     אמצעי זהירות והתנהגות במקרה חירום:
         -    יש להרחיק חומרים דליקים מאזור העבודה עם המבער ולהישמר ממגע באש הגלויה.
         -    כדי למנוע שפך גפ"מ נוזלי מהמיכל, יש לוודא שמירת המבער במצב עמידה.
         -    במקרה של חשד לדליפה, יש להניח המיכל בתוך מנדף כימי תקין ומופעל לנידוף הגז 
              למשך יממה. 
         -    אין לנסות להשתמש פעם נוספת במיכל דולף או החשוד כדולף.
         -    במקרה דליקה, יש להרחיק אנשים מהחדר ולהשתמש במטף כיבוי במידה והדליקה
              בהיקף מצומצם. יש להודיע מיד למוקד הביטחון בקמפוס.

 

הנחיות לטיפול בטוח בפסולת חדה או שבירה

הנחיות לפינוי בטוח של פסולת חדה או שבירה

הגדרת פסולת חדה:

פסולת חדה ו/או שבירה כוללת כל חפץ העלול לחתוך, לשרוט או לנקב (מחט, סכין, כלי זכוכית או פלסטיק שבירה, מבחנה, סלייד, שברי כלי זכוכית, פיפטה כלשהי מזכוכית או מפלסטיק, טיפים וכיוצא בזה). בנוסף, חפצים אלה עלולים להיות מזוהמים בגורם ביולוגי, כימי או רדיואקטיבי. 
בכל שלב של הטיפול בפסולת חדה לובשים ציוד מגן מעבדתי בתוספת כפפות  ומרימים חפצים חדים בזהירות וללא מגע ידיים בחלק החד (מומלץ הזזה בפינצטה, במלקחיים או במברשת ויעה).

סוגי הפסולת החדה הם:

1. פסולת חדה/שבירה בלתי-מזוהמת בגורם ביולוגי, כימי או רדיואקטיבי:

א. שברי זכוכית או פיפטות מפלסטיק אורזים בתוך קופסת קרטון; מומלץ לשמור מלאי של קרטונים משומשים (אשר פעם החזיקו כלי מעבדה, בקבוקי כימיקלים, ציוד משרדי וכו') לצורך זה. 
ב. חפצים בעלי חוד, העלולים לחדור דרך הקרטון (כגון מחט או סכין) אורזים  במיכל קשיח מפלסטיק.

יש לרשום על הקרטונים והמיכלים "זהירות, חפצים חדים וכלי זכוכית" ולפנותם ישירות למיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").

2. הפסולת חדה/שבירה מזוהמת תטופל על פי הקבוצות הבאות:

א. פסולת חדה/שבירה המזוהמת בגורם ביולוגי
-  יש לסלק חפצים המזוהמים בגורם ביולוגי מיד אחרי השימוש לתוך מיכל פלסטיק  ייעודי. אפשר  להזמין מיכלי פלסטיק אלו עם סימון "ביוהאזרד" ממחלקת אספקה.
-  כאשר המיכל מלא 3/4, יש להוסיף כ - 100 מ"ל מים ולהעבירו לטיפול באוטוקלב. לאחר הטיפול יש לסגור פתח המיכל, להכניס את המיכל כולו לתוך שקית אטומה  ולסלקו ישירות לתוך מיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").
 -  במידה והפריט החד/שביר גדול מידי להכנס לתוך מיכל ייעודי לחפצים חדים, יש   להכניסו בתוך שקית ייעודית לחיטוי פסולת ביולוגית באוטוקלב. כאשר  השקית  מלאה  3/4 יש להוסיף כ - 200 מ"ל מים ולפנותה לחיטוי באוטוקלב. לאחר החיטוי באוטוקלב, יש לסגור את השקית ולהכניסה לתוך קופסת קרטון, לסגור את  הקרטון בסרט ולפנותו ישירות אל תוך מיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").

ב. פסולת חדה/שבירה המזוהמת בגורם כימי 
      
- פסולת המכילה חומר לא רעיל ולא ראקטיבי  - יש לפנותה כפסולת בלתי מזוהמת (ראה סעיף 1).
- פסולת מזוהמת בחומרים ראקטיביים  (כגון חומצות, בסיסים, נתרן מתחתי ) – תחילה יש לנטרל את החומר הראקטיבי. אם החומרים לאחר הניטרול רעילים, יש להמשיך לטפל בציוד לפי הסעיף הבא. אם החומרים לאחר ניטרול אינם רעילים, יש לטפל לפי הסעיף הקודם.
 - פסולת מזוהמת בחומרים רעילים (כגון, פנול, כלורופורם) -  שטוף את הציוד (כולל מזרקים ומחטים) המזוהם עם כמויות מינימליות של ממס מתאים  (מים,אתנול, אצטון), פנה את נוזלי השטיפה למיכלי פסולת אורגנית או אנאורגנית בהתאם וסלק את הציוד כפסולת בלתי מזוהמת (ראה סעיף 1). במידה ולאחר שטיפה הציוד לא מתנקה, פנה את הציוד באריזות קשיחות וסגורות (מיכלי פסולת, קופסאות וכו') באמצעות המחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה.
 יש לרשום על האריזות "ציוד מעבדתי מזוהם", שם החוקר ומספר טלפון. אין להשתמש במיכלים ושקיות המיועדים לטיפול/פינוי גורם ביולוגי או רדיואקטיבי.

ג. פסולת חדה/שבירה מזוהמת בגורם רדיואקטיבי –

פסולת חדה/שבירה המזוהמת ע"י גורם רדיואקטיבי תסולק בהתאם להוראת הנהלה 09-006:
- בכל מעבדה יימצא מיכל פסולת מחומר פלסטי בעל מכסה הניתן לפתיחה ללא מגע  ידיים. המיכל יסומן בסמל אזהרה (נספח ח' בהוראת ההנהלה הנ"ל) ויכיל שקית פוליאתילן בצבע שקוף  ובעובי 0.08 מ"מ לפחות, המסומנת בסמל אזהרה; שולי השקית יופשלו מעבר  לשפת המיכל למניעת זיהום חיצוני שלו.
- מחטים, שברי זכוכית או כל חפץ חד אחר המזוהמים בגורם רדיואקטיבי, יושמו בקופסה קשיחה וסגורה אשר תוכנס לתוך שקית הפוליאתילן הנ"ל.

 

טיפול בשפך ביולוגי

טיפול בשפך ביולוגי

1.   פנה את החדר למשך 30 דקות לפחות, עד לשקיעת האוירוסולים. סגור הדלת והצב שלט  האוסר כניסה לחדר.
2.   במקרה של שפך על הגוף , פשוט בגדים מזוהמים ושטוף במקלחת חירום או שוטף עיניים במשך כ-15 דקות. 
3.   מגן עצמך לפני כניסה חוזרת לחדר, אחרי לפחות 30 דקות. המיגון יכלול: חלוק או סרבל ארוכים, משקפי מגן, כפפות חד-פעמיות, כיסויי נעליים ונשמית מתאימה.
4.   כסה את השפך בנייר סופג או במטליות חד פעמיות. הוסף שכבה שניה של נייר סופג/מטליות הספוג בחומר חיטוי. במידה וחומר החיטוי מכיל כלור, יש להשתמש בחומר טרי. השאר את חומר החיטוי לזמן מגע של לפחות 20 דקות.
5.   הרם שברי זכוכית או חפצים חדים אחרים בעזרת פינצטה או יעה (אסור בידיים!) והכנס אותם למיכל ייעודי לפסולת ביולוגית חדה. 
6.   אחרי האיסוף, נגב את המשטח עם חומר חיטוי ואחריו עם מים.
7.   אסוף את הניירות/מטליות והכנס בשקית לפסולת ביולוגית, סגור השקית וסמן התכולה.  
8.   הסר את ביגוד המגן וסלק בשקית לפסולת ביולוגית.  
9.   שטוף הידיים במים וסבון בסיום הטיפול בשפך.
10. דווח על האירוע למהנדס הבטיחות של הקמפוס ולמנהל המעבדה.


 

נוהל סילוק תמיסות ביולוגיות לאחר חיטוי

נוהל סילוק תמיסות ביולוגיות לאחר תהליך חיטוי

1.  היבטים כימיים של פסולת ביולוגית מטופלת:

א. פסולת ביולוגית נוזלית עוברת תהליך ניטרול של הגורם הביולוגי ע"י הוספת חומר חיטוי מתאים, ערבוב והשהייה (אלא אם עברה טיפול חילופי, כדוגמת עיקור באוטוקלב).
למרות העובדה שלאחר החיטוי אינה נחשבת עוד כפסולת ביולוגית, לתמיסה שנוצרה יש תכונות כימיות משלה . 
ב. תכונות הנוזל לאחר חיטוי משתנות ממקרה למקרה ותלויות במספר גורמים, לרבות: תכונות חומר החיטוי; הריכוז הסופי שלו; התכונות של התמיסה הביולוגית
 (לדוגמה, עכירות, נוכחות של גושים ממקור ביולוגי או תוספות של חומרים כימיים); והתנאים (טמפרטורה, pH וכו').  
ג. תוצרי תהליך החיטוי עלולות להיות מסוכנות מבחינה כימית, ו/או לגרום למטרד (כגון ריחות).  לכן, חשוב לסלק את החומר שנוצר מהטיפול בפסולת הביולוגית בהתאם
לסיכונים ולהשלכות הסביבתיות של שיטת הסילוק. 

2.  סילוק תמיסת פסולת ביולוגית נוזלית ותמיסת מלבין (אקונומיקה):

א. יש ללבוש ציוד מגן אישי מעבדתי לרבות: משקפי מגן, חלוק וכפפות (מומלץ כפפות רב-פעמיות בעלות משטח פנימי מחוספס, כדוגמת כפפות PVC  לשטיפת כלים). 
ב. יש לרוקן את הכיור לפני תהליך הסילוק, על מנת למנוע התזת הנוזלים. 
ג. לאחר הוספת המלבין, ערבוב והשהיית התמיסה למשך כ - 15 דקות , יש לשפוך את התמיסה לתוך כיור מעבדתי בקצב מתון ( תוך מניעת היווצרות של נתזים),
כאשר ברז הכיור פתוח תוך כדי הפעולה - גם מי הברז יש להזרים בקצב מתון. 
ד. יש להחזיק את הכלי בשתי ידיים בזמן שפיכת התמיסה לכיור. 
ה. לאחר סיום הזרמת הפסולת המטופלת לתוך הכיור, יש להמשיך להזרים מים לתוך הכיור למשך 5 דקות נוספות.

3.  סילוק תמיסת פסולת ביולוגית נוזלית ותמיסת חומר חיטוי אחר:

 יש להתייעץ עם מהנדס הבטיחות בקמפוס לגבי נוהל סילוק הפסולת הכימית שנוצרה בתהליך החיטוי, במקרים בהם היה שימוש בחומר חיטוי שאינו מלבין (אקונומיקה),
או במידה ולנוזל הביולוגי המקורי נוספו חומרים כימיים. 

4. איסור סילוק פסולת ביולוגית מטופלת מחוץ למעבדה:
א. אין לשפוך פסולת ביולוגית מטופלת לאסלה או לכיור בשרותים. 
ב. השירותים מיועדים אך ורק לצרכים אישיים, ואין להכניס לתוכם חומרים ופריטים מעבדתיים כלשהם.

 

שיטות ומיכשור תחליפיים לשימוש בגז בעירה במעבדות

שיטות ומיכשור תחליפיים לשימוש בגז בעירה במעבדות

אספקה מרכזית של גז בעירה הופסקה לאחרונה לבנייני המעבדות בכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית ואינה מותקנת כלל בבנייני מעבדות חדשים. אי לכך נדרשת התארגנות אחרת של החוקרים בכל הקשור לתהליכים בהם משתמשים בגז בעירה.

ברוב המעבדות משתמשים כיום במבערים ניידים  כתחליף זמני עיקרי לאספקת גז מרכזית. קיימים באוניברסיטה מבערים ניידים משלושה סוגים עיקריים:

         
         טבעת יציבות ניתן להזמין בבית המלאכה
                

מבדיקה השוואתית שערכנו על סוגי המבערים הנ"ל לא נמצאה  העדפה כלשהי לסוג מסוים של מבער.

שימוש במבערים הניידים לרוב אינו הכרחי, בטיחותי פחות מהתחליפים המוצעים ולעיתים גם לא נוח מהסיבות הבאות:
• דליפת גז עקב חיבור לא תקין של מיכל הגז לראש המבער
• תהליך מסורבל של ויסות הלהבה
• יציבות פיזית לקויה
• תדירות גבוהה של החלפת מיכלי הגז והצטברות מיכלים במעבדות

לאור האמור לעיל, המחלקה לבטיחות גיהות ואיכות הסביבה רואה בשימוש במבערים הניידים שלב מעבר וממליצה על שיטות ומיכשור תחליפיים בטיחותיים יותר,כפי המפורט בטבלה : שיטות ומיכשור תחליפיים לשימוש בגז בעירה במעבדות

כל עוד נעשה שימוש במבערים הניידים, אין להכניס למעבדה מיכל במשקל יותר מ-200 גר' ובכמות מוגבלת לעבודה שוטפת שבועית. הזמנת המיכלים תיעשה רק באמצעות מערכת לניהול חומרים מסוכנים (מנח"ם).
במקרים אלה יש לפעול בהתאם להנחיות הבטיחות הבאות:
1. בטרם שימוש במבער, יש לקרוא בעיון הוראות השימוש של היצרן. 
2. יש לבצע חיבור מיכל הגז לראש המבער במינדף כימי תקין ופועל.
3. יש לבצע  החיבור כשמיכל הגז עומד יציב על משטח המינדף.
4. יש להרחיק חומרים דליקים מאזור העבודה עם המבער ולהישמר ממגע באש הגלויה.
5. איחסון מיכלי הגז יעשה במקום מאוורר והרחק ממקור ניצוץ וחום.
6. המיכלים "הריקים" לאחר השימוש מכילים עדיין שאריות גז ועל כן יש להניחם לאחר הניתוק מראש המבער בתוך מינדף פועל למשך מספר שעות.