בטיחות בעבודה עם גז מימן במעבדות

בסוף שנות השבעים ארעה תאונה קטלנית במעבדת מחקר במכון וולקאני. התאונה ארעה עקב דליפת גז מימן מחיבור בין הצנרת לברז גליל שהיה מוצב בתוך חדר וסיפק מימן למכשיר כרומטוגרף גזי. הדלקת מנורת פלורוצנט שהייתה מותקנת בתקרת החדר, גרמה להצתת גז המימן, שהוא גז קל מהאוויר ומתרכז בחלק העליון, לפיצוץ עז ולמות העובד.
לגז המימן שימושים שונים במעבדות מחקר: גז בעירה בגלאי להבה, הידרוגנציות, שימושים בלהבת מימן וכו'. הגז מסופק, בד"כ, בגלילי גז דחוס בלחץ של כ- 150 אטמ'. 
לרוב נפח הגלילים כ- 45 ליטר - נפח מים- (גלילים גדולים) או כ- 7 ליטר (גלילים קטנים).

סיכונים בטיחותיים

מספר תכונות הופכות את גז המימן למסוכן במיוחד:
א. הגז חסר צבע וריח, דבר המקשה על זיהוי דליפה.
ב. יתכן פיצוץ בטווח רחב מאוד של תערובות מימן - אויר (תחום ההתפוצצות של הגז הוא בין 74.2%-4.1% מימן באוויר).
ג. אנרגית הצתה נמוכה - הגז עלול להיות מוצת ממקורות ניצוץ רבים המצויים במעבדה.
ד. האנרגיה הנפלטת בדליקה או בפיצוץ גבוהה  (חום בעירה = 34000 Kcal / Kg ) 
ה. במקרה של דליפת גז מימן מגליל דחוס, עלולה להשתחרר בזמן קצר כמות גדולה של גז (מגליל גדול עד כ- 7.5 מ"ק, ומקטן עד כ- 1 מ"ק).
ו.  במקרה של דליפה בחלל סגור, עלול המימן לדחוק את החמצן, להוריד ריכוזו באויר ולגרום לחנק.

במערכות המקבלות אספקת גז מימן, טמון פוטנציאל סיכון חמור לחיי אדם.

מניעת סכנת הפיצוץ

1. מחולל מימן (Hydrogen generator)
בכדי למנוע את סכנת הפיצוץ הנובעת משימוש בגלילי גז מימן דחוס, במעבדות האוניברסיטה  העברית, מאושר השימוש במחולל מימן (Hydrogen generator) מעבדתי ולא בגלילי גז מימן דחוס. המכשיר עובד על עקרון הידרוליזה של מים ומייצר כמויות מוגבלות של גז בלחץ נמוך יחסית. כמויות הגז המוגבלות שמיוצרות ואמצעי הבטיחות המותקנים במכשיר, מונעים אפשרות של דליפת נפח מימן גדול לתוך החדר.

2.  במקרים בהם השימוש במחולל מימן אינו ישים, ניתן לעבוד עם גלילי מימן דחוס, באישור מיוחד של המחלקה לבטיחות ולגיהות, במעבדה אשר יתקיימו בה כל אמצעי הבטיחות הבאים:
   א. פתחי  אוורור קבועים בתקרת החדר (בקומה עליונה) או בצמוד לתקרה (בקומות נמוכות יותר), אשר יאפשרו שחרור מימן לאוויר החופשי (מחוץ לבניין). ברוב המקרים יספיק פתח בשטח של כ- 300 סמ"ר (יש לסגור הפתח ברשת גסה כדי למנוע כניסת בע"ח למעבדה). זאת, בנוסף לתריס אוורור בחלק התחתון של דלת הכניסה, כמקובל בכל מעבדה.
הערה: יש לוודא כי חלל המעבדה מאוורר כנדרש (לפחות 6 החלפות אויר בשעה).
   ב. מניעת כל מקור ניצוץ בחלק העליון של החדר: הנמכת גופי תאורה, מזגנים, חיבורי חשמל, מפוחים וכו'לפחות 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה.
   ג. סגירת מעברים ופתחים בחלק העליון של החדר, העלולים לגרום לזרימת מימן לחללים סמוכים.
הערה: בכל מקרה של התקנת מחולל מימן או התאמת תשתית החדר לעבודה עם גז מימן, מומלץ להתייעץ עם איש בטיחות לגבי הדרישות הספציפיות לאותו חדר.

גיליון בטיחות (MSDS) - מימן דחוס (גזי) 

 

אחסון חומרים כימיים במקררים

מקררים בדרך כלל אינם מאווררים. באחסון כימיקלים נדיפים או דליקים בתוך מקררים, קיימת סכנה שלהצטברות אדי הכימיקלים המתאדים בתוך המקרר, גם בטמפרטורות נמוכות.

ריכוז אדים אלו בחלל המקרר עלול להגיע לטווח ריכוזים בהם קיימת סכנת פיצוץ או דליקה. סיכון נוסף במצב זה הוא שאיפת האדים הרעילים מחלל המקרר בעת פתיחת דלתו . שימוש במקרר ביתי במעבדה בעייתי במיוחד, כי האדים נספגים בתוך חלקי הבידוד, באטמים ובחלקים הפלסטיים. בנוסף, במקררים מסוג'free-frost' תיתכן דליפת אדים החוצה דרך פתחי הניקוז. הסיכון גובר בעת תקלה ו/או הפסקת חשמל, כאשר עולה הטמפרטורה בתא הקירור.

כללי אחסון כימיקלים מעבדתיים במקרר

במעבדה יש להשתמש במקרר מעבדתי מסוג flammable storage, או במקרר מסחרי המותאם למניעת היווצרות ניצוץ בתוך חלל המקרר, לרבות: איטום המגעים של התרמוסטט והמאוורר הפנימי וכיסוי מגן או ביטול הנורה. מקרר מעבדתי או מסחרי קל יותר לניקוי אחרי אירוע שפך. 

יש למקם המקרר במקום מאוורר (בהתאם לדרישות איוורור של מעבדה המפורטות בתקנות). המקרר יהיה בר-נעילה. אם לא ניתן לנעול אותו, יש לנעול בשעות הלילה את החדר/המעבדה בו הוא מוצב. אין למקם המקרר בקרבת דלת, במזדרונות, חדרי מדרגות ודרכי מילוט ויש להרחיקו ממקור ניצוץ או חום גבוה.

המקרר יחובר למעגל חשמלי עצמאי. מומלץ שיוזן גם ממערכת חירום ובכך תמנע הפסקת פעולתו בעקבות תקלות במכשירים חשמליים אחרים או הפסקת חשמל. מומלץ להתקין זמזם חריגה שיגיב לעליה בטמפרטורה. 

על המקרר יוצב שלט המציין ייעודו - אחסון חומרים כימיים דליקים, ויאסור אחסון מזון בו. מקררים בהם מאוחסנים חומרים רדיואקטיביים ישולטו בהתאם. 

יש להימנע משאיפת האויר המזוהם מהמקרר בעת פתיחתו. אין להכניס את הראש, או לשהות זמן ממושך מול המקרר הפתוח. יש לבצע בדיקה תקופתית של אטימות הדלת, על פי הוראות היצרן. 
יש למזער את כמויות החומרים המאוחסנים במקרר. לפחות פעמיים בשנה, יש לבצע ניקוי כללי של המקרר ולפנות חומרים שאחסונם בתוכו אינו הכרחי.

המיכלים יהיו סגורים היטב במכסה מתברג, עם שכבת parafilm מעליו. יש להימנע ככל האפשר מהכנסת מיכלים של חומרים נדיפים המכוסים בפקקי זכוכית או שעם (העלולים להתנתק מהמיכל עם עליית הלחץ בתוכו). ניתן לכסותם בנייר אלומיניום או parafilm בלבד.

המיכלים יוצבו במקרר בכלי קיבול מישני, כגון מגש. יש להפריד בין חומרים העלולים להגיב אחד עם השני (incompatibles).

חל איסור מוחלט לאחסן מזון או שתיה במקרר המיועד, או המכיל, חומרים מסוכנים. 
אין לאחסן בתוך מקרר לחות גבוהה חומרים המגיבים עם מים. 
מומלץ להכניס במקרר צלוחית עם חומר סופח ריחות, כגון גרגרי פחם פעיל. 

 

בטיחות בעבודה עם ננו חלקיקים במעבדות מחקר

הערכת סיכונים בעבודה עם ננו חלקיקים

א. סיכוני הננו חלקיקים
ננו חלקיקים מוגדרים כחלקיקים בעלי קוטר פחות מ -100 ננומטר. השיטות המיוחדות להרכבת ננו חלקיקים מהונדסים מחומרי גלם שונים מקנים לננו חלקיקים תכונות כימיות ופיסיקליות חדישות. העוסקים בננו-טוקסיקולוגיה וננו-בטיחות רק מתחילים היום לאפיין את הסיכונים של ננו חלקיקים מהונדסים. מתוך המידע הדל הקיים כיום, עולה שננו חלקיקים רבים מסוכנים יותר מאשר חלקיקים גדולים יותר המורכבים מאותם חומרים.
הנזקים הבריאותיים האפשריים נובעים ממספר גורמים: הרעילות של חומרי הגלם עצמם; שטח הפנים הגדול ביחס לנפח של כל חלקיק; שינויים בתכונות שטח, כגון טעינה, מצב הצבירה או נקבוביות; 
מסיסות גבוהה ומעבר מהר דרך רקמות לאחר חדירה לגוף; צורות החלקיקים והשפעות מקומיות כדוגמת גרימת תגובות דלקתיות מקומיות אשר דומות לנגעים טרום-סרטניים. לדוגמה, בניסויי בעלי חיים הראו שננו-שפופרות מפחם (רכיב יחסית אינרטי), גרמו להשפעות הדומות לאלו של סיבי אסבסט. 

עקב חוסר-הודאות לגבי ההשפעות הבריאותיות האפשריות בעבודה עם ננו חלקיקים, יש לנקוט באמצעי זהירות מתוגברים.  כמו כן, יש לננו חלקיקים תכונות מסוכנות שמחייבות התייחסות לטיפול בפסולת ובאירועי פיזור כדוגמת נפיצות,דליקות או חלקלקות. יתכנו שינויים ביעילות של אמצעי הגנה שיגרתיים, כגון מסננים, אמצעי מיגון אישיים או מערכות אוורור, וגם שיטות ניטור קיימות אינן תמיד ישימות בסביבה של ננו חלקיקים.

במסמך זה מפורטות ההנחיות המקובלות כיום בקרב העוסקים בחקר הננוחלקיקים במעבדות, ובמקביל יש לעקוב אחרי ההתפתחויות המתרחשות בתחום ולעדכונים החדשים בנהלי הבטיחות והגיהות.

ב. הערכת סיכון

1.  לפני תחילת עבודה, ייצור או שימוש בחומר המכיל ננוחלקיקים, יש לבצע הערכת סיכונים בשיתוף מהנדס הבטיחות בקמפוס.  בהערכת הסיכונים יש לקחת בחשבון, בין היתר:
    - חומרי הגלם: רעילות וסיכונים אחרים
    - המצב הצבירה (אבקה יבשה, נוזל,  תרחיף slurry  , מוצק)
    - מידות הננוחלקיקים 
    - אחידות במידות הננוחלקיקים
    - מסלולי חשיפה אפשריים (עור, מערכת נשימה, מערכת עיכול)
    - תכונות כימיות של הננוחלקיקים העלולות להשפיע על רעילותם  (כדוגמת: ליפופיליות)
    - תהליכי עבודה העלולים לייצור אוירוסולים נוזליים (תרסיסים) או פיזור חלקיקים יבשים המרחפים    באויר (כדוגמת העברה בין כלים, ערבול, ערבוב, טחינה)
    - סביבת העבודה, לרבות אמצעים הנדסיים למניעת חשיפה נשימתית ועורית 
    - תנאים פיסיקליים בסביבת העבודה, כגון הפעלת שדות חשמליים או מגנטיים, או מפלי חום 
    - סיכוני דליקה או פיצוץ 
    
2. ננוחלקיקים יסווגו לאחת מקבוצות אלו:
   א. סיכון נמוך: ננו חלקיקים מחומרים טבעיים, כגון חרסית, שאינם ידועים כבעלי רעילות, בתוך נוזל או מטריצה מוצקת
   ב. סיכון בינוני:
   -  ננוחלקיקים מהונדסים בתוך מטריצה מוצקת בלתי-פריכה
   -  ננוחלקיקים מומסים בתוך נוזל בלתי-מסוכן
   -  ננוחלקיקים מחומרים טבעיים חופשיים 
   ג. סיכון גבוה:
   -  ננוחלקיקים בעלי רעילות או תכונות בלתי-ידועות
   -  ננוחלקיקים בצורת סיבים
   -  ננוחלקיקים מהונדסים חופשיים
   -  ננוחלקיקים מהונדסים בתוך מטריצה פריכה (friable), או העלולים להינתק בקלות  מהמטריצה
   -  ננוחלקיקים מומסים בתוך נוזל, אשר יעברו תהליכים העלולים לגרום לפיזור אוירוסול
   -  ננוחלקיקים מומסים בתוך נוזל מסוכן (כדוגמת נוזל עם  pH  מעל ל - 9 או מתחת ל – 5)

בטיחות בעבודה עם ננו חלקיקים

א. מניעת עבודה עם חלקיקי ננו חופשיים:
1. יש להמנע ככל שניתן מעבודה עם ננו חלקיקים במצב "חופשי" (free particle state). עדיף לעבוד ולשמור את הננו חלקיקים כאשר הם:
 - קשורים במטריצה מוצקת
 - מומסים בתוך נוזל 
 - במידה ונשארים כחלקיקים חופשיים, סגורים בתוך  מיכל אטום
ב. אמצעים הנדסיים לבקרת חשיפה בעבודה עם ננו חלקיקים חופשיים:
1. חלקיקים בעלי סיכון גבוה במיוחד - עבודה בתוך תא כפפות
2. חלקיקים בעלי סיכון גבוה עד בינוני - בתוך מנדף שאיבה מצויד במסנן HEPA לדוגמה, מנדף ביולוגי מסוג Class II Type B1, B2
3. במידה והציוד גדול מידי ולא ניתן להכניסו למנדף, יש להתקין אמצעי שאיבה מקומי.
4. כל מערכת שאיבה תיבדק לפחות פעם ב - 3 חודשים. הבדיקה תכלול: בדיקות ביצוע השאיבה (מהירות  ואחידות  שאיבת האויר אל תוך המערכת) ובדיקת יעילות השאיבה (בדיקת מידת כליאת החלקיקים, ע"י השימוש במכשיר  המתאים למדידת חלקיקים בעלי קוטר שבין  20 ננומטר ועד ל - ומיקרומטר)
5.  יש לחבר ציוד אשר עלול לפלוט ננוחלקיקים למערכת שאיבה מקומית, לרבות תנורים  ומערכות תגובה.
ג. אמצעי מיגון אישיים
1. במידה ועובדים ללא מנדף יש להשתמש באמצעי מיגון נשימתי מתאים (מסיכת פנים עם מסנן חלקיקים מסוג  HEPA).
2. בכל מעבדה שבה משתמשים בחומרים המכילים ננוחלקיקים בעלי סיכון נמוך עד בינוני, יש להשתמש  בציוד המגן האישי כדלקמן:
א. חלוק סגור מקדימה, בעל שרוולים ארוכים.  מומלץ להשתמש במגיני שרוולים חד-פעמיים מעל לשרוולי החלוק.  יש להוריד את החלוק לפני כל יציאה מהמעבדה, כדי למנוע העברת ננו חלקיקים לאיזורים ציבוריים.יש להוציא את החלוק לכביסה בתוך שקית אטומה.
ב. נעליים סגורות 
ג. משקפי מעבדה תקניים
ד. כפפות חד-פעמיות
3. בכל מעבדה שבה משתמשים בחומרים המכילים ננוחלקיקים בעלי סיכון גבוה בתוך מוצק או נוזל, או  ננוחלקיקים חופשיים בעלי סיכון  בינוני עד גבוה , יש להשתמש בציוד המגן האישי כדלקמן:
א. חלוק חד-פעמי, כנ"ל
ב. נעליים סגורות ומעליהם כיסויי נעליים חד-פעמיים
ג. משקפי מגן מסוג גוגלס. במידה ועובדים עם חלקיקים חופשיים בעלי סיכון גבוה, יש להוסיף מגן פנים
ד. כיסוי שיער חד-פעמי
ה. כפפות ניטריל חד-פעמיות. במידה והחלקיקים בעלי סיכון גבוה, יש ללבוש שני זוגות.
ו. נשמיות חד-פעמית (ברמה P3 או N95;  או מסכת חצי-פנים המצוידת במסנן  HEPA,  במידה ועובדים עם חלקיקים חופשיים בעלי סכנה גבוהה במיוחד).
בסיום כל יום עבודה, יש לסלק את הציוד החד-פעמי  על פי ההנחיות בהמשך, לטיפול בפסולת מעבדתית מוצקה המזוהמת בננו חלקיקים.
ד. נהלי עבודה עם ננו חלקיקים
1. שינוע חומרים המכילים ננו חלקיקים בעלי סיכון בינוני עד גבוה, בין עמדות עבודה (כגון בין מנדפים, תנורים, מכשירים) יעשה בתוך מיכל אטום ומסומן בתווית הכוללת:
זהירות - דוגמת ננו חלקיקים מסוג ______________[איפיון קצר]
במקרה של תקלה, יש להתקשר אל: ___________________ [שם ומספר טלפון]
ראה דוגמה של הסימון: "סכנה - ננו חלקיקים" בתחתית הדף.
2. אין לאפשר מגע חומרים המכילים ננו חלקיקים עם העור או העיניים.
3. יש להרחיק ננו חלקיקים דליקים או נפיצים ממקורות חום או להבה פתוחה.
4. יש לאחסן מיכל של ננו חלקיקים חופשיים (מצב צבירה של אבקה) בתוך מיכל משני סגור (כגון מיכל פלסטיק בעל מכסה מתברג). יש לסמן את המיכל החיצוני בתווית וסימון הזהים לאלו שבמיכל הפנימי. 
ה. נקיון בסוף יום עבודה
1. בסיום יום עבודה עם חומרים המכילים ננו חלקיקים , יש לנקות כל פריטי הציוד והמשטחים העלולים להיות מזוהמים  (כגון: שולחנות עבודה, כלי זכוכית, מכשור, ציוד נלווה, מנדפים ומערכות אוורור אחרות) בעזרת שיטות ניקוי רטובות או באמצעות שואב  אבק המצויד במסנן HEPA .
2. מומלץ לכסות משטחי עבודה בנייר ייעודי לריפוד משטחים מעבדתיים. בסיום כל יום עבודה, יש להסיר את הנייר ולסלקו על פי ההנחיות "טיפול בפסולת מזוהמת בננוחלקיקים" המפורטות בהמשך.
3. אין לטאטא או לנקות את המעבדה באויר דחוס.
ו. טיפול בפסולת ננו חלקיקים
1. אין לסלק ננו חלקיקים ישירות לפסולת המעבדתית או למערכת הביוב.
2. יש לסלק ננו חלקיקים בעלי סיכון נמוך בתוך מיכל בעל מכסה סגור היטב, עם תווית אשר מאפיינת את  הפסולת ואשר מכילה את המילים "מכיל ננו חלקיקים" (לדוגמה, "מכיל ננו חלקיקים מסוג: clay nanoparticles). ניתן לסלק את המיכל הנ"ל לתוך הפסולת המעבדתית. 
ראה דוגמה של הסימון: "סכנה - ננו חלקיקים" בתחתית הדף
3. יש לסלק ננו חלקיקים בעלי סיכון בינוני עד גבוה בתוך שקית אטומה, אשר מוכנסת לתוך מיכל בעל מכסה סגור היטב, עם תווית אשר מאפיינת את הפסולת ואשר מכילה את המילים "מכיל ננו חלקיקים.     
(לדוגמה, "מכיל ננו חלקיקים מסוג: carbon nanotubes ולסלק השקית כפסולת מסוכנת מוצקה).
4. יש לטפל בנוזל או במטריצה מסביב לננו חלקיקים על פי נהלי סילוק פסולת מסוכנת. במידה וטיפול בפסולת ישנה את תכונות הננו חלקיקים (לדוגמה, ניטרול נוזל חומצי), יש להתייעץ עם ממונה פסולת מסוכנת.
5. יש לאסוף פסולת מוצקה המזוהמת בננו חלקיקים (כדוגמת: כפפות, נייר סופג , ביגוד מגן חד-פעמי) בתוך שקית אטומה ולאחסן בתוך מנדף. לאחר שהשקית מלאה או בסוף יום העבודה, יש להכניסה בתוך שקית נוספת, לאטום, לסמן ולסלק כפסולת מסוכנת מוצקה.
6. במקרה של הוצאת ציוד או כלים אשר שימשו לעבודה עם ננו חלקיקים מחוץ למעבדה, יש לנקותם היטב  במטלית רטובה ואח"כ לבצע ניקוי עם שואב אבק ייעודי המצויד במסנן HEPA
ז. תגובה לאירועי חירום
1. יש להכין מראש ערכת טיפול בשפך/שחרור  ננו חלקיקים , אשר תכיל:
    - סרט סימון: "אין כניסה"
    - כפפות ניטריל חד-פעמיות 
    - נשמיות ברמה N95 (P3)
    - מטליות לחות
    - שקיות פלסטיק ואמצעי סגירה 
    - משטח "דביק" להסרת חלקיקים מנעליים (walk-off mat)
    - אמצעי מיגון אישי: כיסוי נעליים, סרבל חד-פעמי, כפפות חד-פעמיות, כיסוי ראש
2.  תגובה לאירוע שפך או שחרור של ננו חלקיקים חופשיים או חומר יבש המכיל ננו חלקיקים:
  - יש ללבוש אמצעי מיגון אישיים, לרבות: כיסוי נעליים, סרבל חד-פעמי, כפפות, כיסוי ראש ומשקפי מגן.
  - יש לסמן את שטח הפיזור המשוער בסרט או אמצעי מקביל  למניעת כניסה של אנשים למקום. 
  - יש להציב על הרצפה שטיח דביק (tacky mat) שעליו ידרכו לאחר טיפול באירוע.
  - אין לטאטא את אזור השפך.
איסוף שפך של ננו חלקיקים במצב צבירה של אבקה: 
 * כמויות קטנות (עד 10 גרם) ייאספו באמצעות מגבונים לחים.
 * כמויות בינוניות (10 גרם - 500 גרם) ייאספו באמצעות שואב אבק המצוייד במסנן HEPA 
 * במידה והשפך גדול (מעל 500 גרם) או בעל סיכון גבוה, יש להתייעץ עם המחלקה לבטיחות.
- לאחר הטיפול באירוע שפך, יש לסלק ציוד מזוהם (מטליות, מסנן HEPA, שטיח דביק, ביגוד מגן וכו') כפסולת מוצקה מזוהמת.
3. תגובה לאירוע של שפך או שחרור של ננוחלקיקים בתוך נוזל:
 -  יש ללבוש אמצעי מיגון אישיים, לרבות: כיסוי נעליים, סרבל חד-פעמי, כפפות, כיסוי ראש ומשקפי מגן.
 -  יש לספוג את הנוזלים באמצעים שבתוך הערכה לטיפול בשפך נוזלים, ולסלקם בשקית מסומנת.
 -  לאחר הטיפול בנוזל, יש להמשיך בטיפול בשאריות של ננוחלקיקים  שנשארו:
     * יש להציב על הרצפה שטיח דביק (tacky mat) שעליו ידרכו לאחר טיפול באירוע.
     * יש לשאוב באזור השפך בעזרת שואב אבק ייעודי המצויד במסנן HEPA.
 - לאחר הטיפול באירוע שפך, יש לסלק ציוד מזוהם (מטליות, מסנן HEPA, שטיח דביק, ביגוד מגן וכו') כפסולת מוצקה מזוהמת.
4. לפני תחילת העבודה עם ננו חלקיקים, יש לוודא הימצאות של ערכת עזרה ראשונה.
5. במקרה של  נתז חומרים המכילים ננו חלקיקים או הננו חלקיקים החופשיים לתוך העיניים, יש לשטוף העיניים בשוטף עיניים לפחות למשך 10 דקות רצופות.
6. במקרה של  מגע עור עם חומרים המכילים ננו חלקיקים או ננו חלקיקים חופשיים,  יש להסיר את פריטי הביגוד המזוהמים ולשטוף את העור במקלחת חרום למשך לפחות 10 דקות.

גלילי גז - הוראות בטיחות, הזמנה, איחסון ושימוש

עקב השינויים בנוהל רכישת גלילי הגז באוניברסיטה ועליה של מאות אחוזים במחירי הפינוי של גלילי גז שהוגדרו כפסולת כימית, להלן הוראות בטיחות הנוגעות להזמנה, איחסון ושימוש בגלילי גז באוניברסיטה:

1. לפני הזמנת גליל גז על מנהל המעבדה לוודא כי הגז וגודל הגליל נמצאים בהיתר הרעלים של האוניברסיטה (הנמצא באתר המחלקה לבטיחות, לגיהות ולאיכות הסביבה http://safety-dep.huji.ac.il ) וכי התשתית במעבדה מתאימה לאחסון ולעבודה עם  הגז. במקרה של ספק יש להתייעץ עם מהנדס הבטיחות בקמפוס. לא נמצא הגז או גודל הגליל בהיתר הרעלים, יפנה מנהל המעבדה לאחראי הרעלים במחלקה לבטיחות לקבלת היתר לפני הזמנת הגליל.

2. הזמנת הגלילים מספקים בארץ תיעשה אך ורק באמצעות מנח"ם (מערכת ניהול חומרים מסוכנים) של האוניברסיטה. הזמנה מחו"ל תתבצע באמצעות מחלקת הספקה של האוניברסיטה.

3.מנהל המעבדה יוודא, לפני ההזמנה, כי קיים הסכם חתום עם הספק ובו הוא מתחייב לקבל חזרה את הגליל בתום השימוש. גליל גז שלא יוחזר לספק יפונה על חשבון החוקר! (מדובר באלפי שקלים לגליל בהתאם לסוג הגז ומצב הגליל).

4. בזמן קבלת הגליל יש לבדוק כי הגליל נושא תווית זיהוי ברורה וכי הסימון על הגליל תואם את התווית. התווית תכלול את: שם הספק וכתובתו, הוראות בטיחות, חיבור והפעלה, סוג הגז ונוסחתו הכימית, תאריך מילוי הגליל ותאריך הבדיקה ההידרוסטאטית האחרונה. אין לקבל גלילים שתוקף הבדיקה שלהם פג (ראה נספח B להלן המפרט את תוקף הבדיקה ההידרוסטאטית של גזים שונים).

5. יש לוודא תקינות הגלילים והאביזרים הנלווים (וסתים, ברזים, צנרת) לעיתים תכופות. גלילים חלודים או פגומים יש להחזיר באופן מיידי לספק.

6. גלילים שבשימוש רגיל,  אשר לא נחשפו לגורמים מזיקים (קורוזיביים ואחרים) והם במצב חיצוני תקין, ניתן להשתמש בהם מעבר לתאריך הבדיקה ההידרוסטטית, אך לא מעבר לשתי תקופות (ראה נספח Bׂ). גלילים אלה יוחזרו לספק לפני תום שתי תקופות.

7.יש לוודא כי גלילים מאוחסנים ע"פ כללי הבטיחות : 
    • במקום מוצל, מאוורר ויבש
    • הפרדה בין קבוצות : גזים דליקים, גזים רעילים, גזים לא דליקים ולא רעילים.
    • קשורים במתקן יעודי למניעת נפילה. 
    • גלילי גז רעיל ו\או דליק: מוצבים בסככה ייעודית חיצונית, או בתוך ארון יעודי עם יניקה מאולצת אל מחוץ למבנה. רצוי להשתמש בגלילים קטנים ככל הניתן כשהם קשורים בתוך מנדף תקין, הפועל ברציפות.      

8. מנהל המעבדה ידריך את עובדיו בטרם עבודה עם גלילי הגזים באשר להכרת הסיכונים, התכונות של הגזים ודרכי העבודה הבטיחותית עם הגזים. מומלץ להפנות את העובדים להיעזר במדריך לעבודה בטיחותית עם גלילי גזים הנמצא באתר המחלקה  http://safety.huji.ac.il/article.php?op=cat&id=55     

9.העובדים ישתמשו בציוד מגן אישי ייעודי בזמן העיסוק עם גליל הגז: משקפי מגן   "גוגלס". כאשר המערכת הינה בלחץ גבוה (מעל 10 אטמ'), יש להשתמש במגן פנים. לעבודה עם גזים קריאוגניים יש להשתמש בכפפות קריאוגניות. כל זאת בנוסף לציוד המגן הסטנדרטי למעבדה. 

הערה: הוראות אלה חלות על כל גלילי הגז כולל lecture bottles , אך לא על גלילים חד או רב פעמיים של גז בישול.

 

הנחיות בטיחות לעבודה עם גז פחמימני מעובה (גפ"מ) במבער בונזן

1. סיכונים ותכונות גפ"מ במעבדות האוניברסיטה נעשה שימוש בבוטאן, בפרופאן ובתערובת של שני הגזים הנ"ל. גפ"מ הינו גז דליק, כבד מהאוויר, תחום הנפיצות של פרופאן : 2.1% - 9.5%, תחום הנפיצות של בוטאן: 1.6% - 8.4%.
2. שימוש בתחליפים מפאת הסיכונים, מומלץ להשתמש בתחליפים בטיחותיים יותר (פירוט בקישור אתר המחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה)

שימוש בתחליפים

3. רכישה, הגבלות ואחסון רכישת מיכלי גפ"ם תעשה באמצעות מערכת להזמנת חומרים במעבדות (מנח"מ) בלבד.
א. מיכלים בהם משקל הגז הינו עד 0.5 ק"ג: ניתן לאחסן ולהשתמש במעבדה במיכלים בהם משקל הגז הינו עד 0.5 ק"ג. משקל מירבי של גפ"מ במיכלים אלה לא יעלה על 2.5 ק"ג. לדוגמה 13 מיכלים במשקל 190 גרם האחד, 5 מיכלים במשקל 450 גרם האחד אחסון מיכלי גפ"מ יעשה בארונות מאווררים ייעודיים לחומרים דליקים (ארונות צהובים).
ב. מיכלים בהם משקל הגז הינו מעל 0.5 ק"ג: שימוש במיכלים בהם משקל הגז הינו מעל 0.5 ק"ג מחייב:
        - אישור ממונה/מפקח בטיחות בקמפוס
        - התאמת תשתית בטיחות תומכת, כגון: ארון אחסון ייעודי לגזים דליקים, גלאי  התראה, ברז פניאומטי וברז ניתוק הגז באזור השימוש והנחיות לעבודה בטוחה.
        - דרישות נוספות (בנושאי תחזוקת המערכת, נהלים לעבודה שוטפת ולחרום).
4. החלפת המיכלים
         -     יש להעמיד מיכל על משטח העבודה של מנדף כימי תקין ומופעל. חיבור מיכל הגז לראש המבער יעשה בהתאם להוראות היצרן. 
         -     לאחר החלפת המיכל יש לבצע בדיקה לאיתור דליפה אפשרית באמצעות מי סבון מקציפים. 
         -     אין להשתמש במיכל אשר קיים חשש כי הוא דולף.
         -     את המיכל הריק, לאחר החלפתו,יש להניח במנדף כימי מופעל למספר שעות לנידוף מוחלט של שאריות הגז.
         -     ניתן להשליך מיכלים ריקים לאחר נידוף למיכל פסולת רגילה.
5. ציוד מגן אישי  
        משקפי מגן, חלוק מעבדה מכותנה רכוס עם שרוולים ארוכים וצמודים לשורש כף היד, נעליים סגורות, מכנסיים/ חצאית ארוכים. יש להקפיד על שיער אסוף.
6. הדרכת העובדים כל העובדים במעבדה יקבלו ממנהל המעבדה הדרכת בטיחות ייעודית לעבודה עם מיכלי גפ"ם הכוללת בנוסף הנחיות אלה. יש לתעד הדרכה זו במסמך, להחתים המשתתפים ולתייקו  בקלסר ההדרכות במעבדה.
7. אמצעי זהירות והתנהגות במקרה חירום:
         -    יש להרחיק חומרים דליקים מאזור העבודה עם המבער ולהישמר ממגע באש הגלויה.
         -    כדי למנוע שפך גפ"מ נוזלי מהמיכל, יש לוודא שמירת המבער במצב עמידה.
         -    במקרה של חשד לדליפה, יש להניח המיכל בתוך מנדף כימי תקין ומופעל לנידוף הגז למשך יממה. 
         -    אין לנסות להשתמש פעם נוספת במיכל דולף או החשוד כדולף.
         -    במקרה דליקה, יש להרחיק אנשים מהחדר ולהשתמש במטף כיבוי במידה והדליקה בהיקף מצומצם. יש להודיע מיד למוקד הביטחון בקמפוס.

הנחיות טיפול באתידיום ברומיד -Ethidium Bromide

החומר אתידיום ברומיד (Ethidium bromide -EB) נקשר ל-DNA והינו רעיל מאוד ומוטגני. להלן הנחיותינו לטיפול בחומר זה:
1. ציוד מגן יש להימנע ממגע עם החומר על ידי שימוש בציוד מגן אישי, כגון: כפפות ניטריל, משקפי מגן, חלוק ארוך ורכוס ונעליים סגורות.
2. כיסוי משטח העבודה יש לכסות את משטח העבודה עם נייר סופג אטום בצד התחתון.
3. רכישה על מנת למנוע שקילה העלולה לגרום לפיזור החומר, אין לרכוש אבקות. קיימות טבליות ותמיסות מוכנות לשימוש.
4. אירוע שפך
א. שפך על העור: הסר הבגד ממקום הפגיעה, שטוף מיד עם סבון והרבה מים קרים למשך כ-10 דקות. במידת הצורך פנה לייעוץ רפואי.
ב. נתז בעין: יש לשטוף העין באופן יסודי במתקן שוטף עיניים הקרוב במשך 10-15 דקות ולפנות לייעוץ רפואי.
ג. שפך EB על הרצפה: יש לספוג את השפך בעזרת האמצעים הנמצאים בארון החירום לטיפול בשפך (כרית ושרוול ספיגה), או עם חומר סופג אינארטי, חול יבש או ורמיקוליט, לאסוף בכלי סגור ולפנות כפסולת EB מוצקה. יש לשטוף את השטח כמה פעמים עם מעט מים, ולספוג כמו שתואר לעיל, עד שלא ניתן להבחין בצבע הורוד של EB.
5. חימום תהליך העלול לגרום לשחרור אדים מתמיסות עם EB מחייב ביצוע בתוך מינדף כימי תקין.
6. טיפול בפסולת
א. פסולת נוזלית: מעל ריכוז של 10 מ"ג לליטר (ppm 10) , יש להתייחס לתמיסות  מימיות  של  EB-buffers כפסולת מסוכנת ואסור לשפוך אותן לכיור. יש לפנות במיכלים של פסולת  ממיסים אורגניים מסומנים בהתאם. אין להוסיף נתרן היפוכלוריט (מלבין, אקונומיקה) לתמיסות. ניתן להשתמש בשיטות להקטנת כמויות פסולת EB נוזלית, המבוססות על ספיחה על פחם פעיל או קשירה למחליפי יונים. ערכות מוכנות "לסינון" EB קיימות בחברות Sigma, Fluka, Merck ,BDH ואחרות. המוצק ,לאחר הסינון מתפנה כפסולת EB מוצקה והתסנין עובר לביוב.
ב. פסולת מוצקה: מעל ריכוז של 1 גרם לק"ג (ppm 1000) , יש להתייחס לג'לים של EB כפסולת מסוכנת ואסור לפנות אותם לאשפה רגילה. יש לפנות בתוך מיכלי פלסטיק או שקיות ניילון (לא Biohazard ולא רדיואקטיבי) מסומנת בהתאם. 
ג. ציוד מעבדה מזוהם עם EB בריכוזים גבוהים מ ppm 10 או 1000 ppm  לפי הסוג: כלים מזוהמים, טיפים, מבחנות סגורות המכילות עד 0.5 מל', ניירות וכפפות מזוהמים ב-EB (כאשר מופיע עליהם צבע ורוד) ,יש לפנות בתוך מיכלי פלסטיק או שקיות ניילון (לא Biohazard ולא רדיואקטיבי) מסומנות בהתאם. 
ד. פסולת EB תפונה במסגרת פינוי חצי שנתי או בתאום עם ממונה פסולת מסוכנת.

 

הנחיות לעבודה בטיחותית עם אוופורטור (Rotary Evaporator)

עבודה לא בטיחותית במעבדות עם אוופרטור, מהווה מקור משמעותי לחשיפה לאדי ממסים אורגניים רעילים, העלולים לפגוע בבריאות.
עבודה על פי כללי הבטיחות הבאים תמנע חשיפה לחומרים רעילים ופגיעה בבריאות.
1. יש למקם האוופורטור בתוך המנדף או להתקין מערכת אוורור מקומי, שתשאב את האדים הנפלטים ביעילות ליד המכשיר.במידה ואין ברירה, יש למקם האוופורטור סמוך למנדף ולהוביל את צינור פליטת  האוויר מהמשאבה לתוך המנדף. במקרים בהם האוופורטור מוצב מחוץ למינדף, מומלץ להעמיד מגן שקוף ייעודי למניעת נתזים ורסיסים למקרי תקלה וניפוץ המכשיר.
2. יש להשתמש בצינורות מתאימים - צינור גומי לואקום -  ולהחליפם מעת לעת. אין להשתמש בצינורות "טייגון", זאת כדי למנוע התקשות או היסדקות של הצינור ודליפה של החומר (השימוש בצינור "טייגון" הוא רק להזרמת  מים).
3. לפני ואחרי העבודה יש לבדוק תקינות ושלמות המערכת ( חיבורי הצינורות, כלי זכוכית, חשמל).
4. לפני תחילת העבודה יש לוודא שכלי איסוף הממס ריק, זאת כדי למנוע קבלת תערובת של חומרים  אסורים במגע (המגיבים בצורה אלימה זה עם זה).
5. יש לקרר באופן יעיל את האדים.
6. על מנת למנוע "קפיצות" החומר ואיבודו, יש להתאים את גודל האביק לכמות התמיסה  (יש למלא את האביק עד מחצית מנפחו), להשתמש ב-bump bulb וקליפס ולשמן החיבורים של חלקי הזכוכית.
7. יש לוודא שטמפרטורת המים באמבט ברגע הכנסת האביק תהיה נמוכה מנקודת הרתיחה של הממס. במידה והאוופורטור אינו נמצא במנדף, יש לקרר את כלי איסוף הממס (למשל, בעזרת אמבט קרח), במיוחד בעבודה עם הממסים הנדיפים ביותר (כמו דיאתיל אתר, מתילן כלוריד), כדי למנוע פליטת האדים לחלל המעבדה.
8. בגמר העבודה יש לרוקן את כלי איסוף הממס, אך ורק בתוך מנדף כימי תקין, למיכל פסולת לממסים אורגניים.
9. אין להשאיר מכשיר פתוח, על מנת למנוע התפזרות אדים רעילים לחלל המעבדה. יש לחבר אביק קטן ללטש ולחזק עם קליפס או לסגור עם פקק מתאים.
10. יש לזכור שרוב הממסים האורגניים הם חומרים דליקים עם נקודת הבזקה נמוכה.
11. בכל עבודה עם אוופורטור, כמו בכל עבודה במעבדה, יש להשתמש  בציוד מגן אישי: משקפי מגן, חלוק מעבדה ארוך ורכוס, כפפות  מתאימות לסוגי הממסים השונים ונעליים שלמות.


 

הנחיות לפינוי בטוח של פסולת חדה או שבירה

הגדרת פסולת חדה:
פסולת חדה ו/או שבירה כוללת כל חפץ העלול לחתוך, לשרוט או לנקב (מחט, סכין, כלי זכוכית או פלסטיק שבירה, מבחנה, סלייד, שברי כלי זכוכית, פיפטה כלשהי מזכוכית או מפלסטיק, טיפים וכיוצא בזה). בנוסף, חפצים אלה עלולים להיות מזוהמים בגורם ביולוגי, כימי או רדיואקטיבי. 
בכל שלב של הטיפול בפסולת חדה לובשים ציוד מגן מעבדתי בתוספת כפפות  ומרימים חפצים חדים בזהירות וללא מגע ידיים בחלק החד (מומלץ הזזה בפינצטה, במלקחיים או במברשת ויעה).

סוגי הפסולת החדה הם:
1. פסולת חדה/שבירה בלתי-מזוהמת בגורם ביולוגי, כימי או רדיואקטיבי:
א. שברי זכוכית או פיפטות מפלסטיק אורזים בתוך קופסת קרטון; מומלץ לשמור מלאי של קרטונים משומשים (אשר פעם החזיקו כלי מעבדה, בקבוקי כימיקלים, ציוד משרדי וכו') לצורך זה. 
ב. חפצים בעלי חוד, העלולים לחדור דרך הקרטון (כגון מחט או סכין) אורזים  במיכל קשיח מפלסטיק.
יש לרשום על הקרטונים והמיכלים "זהירות, חפצים חדים וכלי זכוכית" ולפנותם ישירות למיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").
2. הפסולת חדה/שבירה מזוהמת תטופל על פי הקבוצות הבאות:
א. פסולת חדה/שבירה המזוהמת בגורם ביולוגי
-  יש לסלק חפצים המזוהמים בגורם ביולוגי מיד אחרי השימוש לתוך מיכל פלסטיק  ייעודי. אפשר  להזמין מיכלי פלסטיק אלו עם סימון "ביוהאזרד" ממחלקת אספקה.
-  כאשר המיכל מלא 3/4, יש להוסיף כ - 100 מ"ל מים ולהעבירו לטיפול באוטוקלב. לאחר הטיפול יש לסגור פתח המיכל, להכניס את המיכל כולו לתוך שקית אטומה ולסלקו ישירות לתוך מיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").
 -  במידה והפריט החד/שביר גדול מידי להכנס לתוך מיכל ייעודי לחפצים חדים, יש להכניסו בתוך שקית ייעודית לחיטוי פסולת ביולוגית באוטוקלב. כאשר השקית מלאה  3/4 יש להוסיף כ - 200 מ"ל מים ולפנותה לחיטוי באוטוקלב. לאחר החיטוי באוטוקלב, יש לסגור את השקית ולהכניסה לתוך קופסת קרטון, לסגור את הקרטון בסרט ולפנותו ישירות אל תוך מיתקן הפסולת מחוץ לבנין ("צפרדע").
ב. פסולת חדה/שבירה המזוהמת בגורם כימי 
- פסולת המכילה חומר לא רעיל ולא ראקטיבי  - יש לפנותה כפסולת בלתי מזוהמת (ראה סעיף 1).
- פסולת מזוהמת בחומרים ראקטיביים  (כגון חומצות, בסיסים, נתרן מתחתי ) – תחילה יש לנטרל את החומר הראקטיבי. אם החומרים לאחר הניטרול רעילים, יש להמשיך לטפל בציוד לפי הסעיף הבא. אם החומרים לאחר ניטרול אינם רעילים, יש לטפל לפי הסעיף הקודם.
 - פסולת מזוהמת בחומרים רעילים (כגון, פנול, כלורופורם) -  שטוף את הציוד (כולל מזרקים ומחטים) המזוהם עם כמויות מינימליות של ממס מתאים  (מים,אתנול, אצטון), פנה את נוזלי השטיפה למיכלי פסולת אורגנית או אנאורגנית בהתאם וסלק את הציוד כפסולת בלתי מזוהמת (ראה סעיף 1). במידה ולאחר שטיפה הציוד לא מתנקה, פנה את הציוד באריזות קשיחות וסגורות (מיכלי פסולת, קופסאות וכו') באמצעות המחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה.
יש לרשום על האריזות "ציוד מעבדתי מזוהם", שם החוקר ומספר טלפון. אין להשתמש במיכלים ושקיות המיועדים לטיפול/פינוי גורם ביולוגי או רדיואקטיבי.
ג. פסולת חדה/שבירה מזוהמת בגורם רדיואקטיבי – פסולת חדה/שבירה המזוהמת ע"י גורם רדיואקטיבי תסולק בהתאם להוראת הנהלה 09-006:
- בכל מעבדה יימצא מיכל פסולת מחומר פלסטי בעל מכסה הניתן לפתיחה ללא מגע  ידיים. המיכל יסומן בסמל אזהרה (נספח ח' בהוראת ההנהלה הנ"ל) ויכיל שקית פוליאתילן בצבע שקוף  ובעובי 0.08 מ"מ לפחות, המסומנת בסמל אזהרה; שולי השקית יופשלו מעבר  לשפת המיכל למניעת זיהום חיצוני שלו.
- מחטים, שברי זכוכית או כל חפץ חד אחר המזוהמים בגורם רדיואקטיבי, יושמו בקופסה קשיחה וסגורה אשר תוכנס לתוך שקית הפוליאתילן הנ"ל.

 

חוסר חמצן בעבודה עם גזים אינרטיים

  1.  גזים אינרטיים, כגון חנקן, הליום, ארגון וכו', מסופקים למעבדות בגליל גז דחוס (גז בלחץ גבוה), או כנוזל קריאוגני (נוזל בטמפרטורה נמוכה) ועלולים להוות סיכון בטיחותי לעובדים במעבדות. 

 2. בעת שחרור גז אינרטי לחלל החדר, גדל נפחו פי כמה מאות מהנפח המקורי שלו כנוזל קריאוגני או כגז דחוס. הנפח הגדול של הגז האינרטי גורם לירידה בריכוז החמצן באויר, במיוחד בקרבת מיכל הגז.

השקעה בתשתיות מתאימות חיונית, לאור העובדה שאין לגזים אלה תכונות אזהרה, כגון ריח או גירוי. אסור להיכנס לתוך חלל המכיל פחות מ-19.5% חמצן, ללא מערכת נשימה המספקת אויר (כגון מנ"פ).

 3. התשתיות לעבודה עם חנקן דחוס או קריאוגני, המצוי במיכל בעל נפח מעל 0.5 מ3, כוללות:

א. אמצעי לשיחרור גז מהחדר: תותקן מערכת שאיבה קבועה, למניעת הצטברות של הגז. מיכל הגז האינרטי ימוקם לא יותר מ-1 מטר מפתח שאיבת האויר. מערכת שאיבת האויר מהחדר (כגון מפוח בקיר חיצוני, או תעלה המובילה למפוח על גג או קיר הבנין, וכו') תשאב לפחות 0.3 מ3  /שניה. השאיבה תופעל בכל שעות היממה, ותתוכנן למצב של "fail open". יש להציב נורית בקרה מחוץ לחדר.

ב. גלאי חוסר בחמצן: ימוקם גלאי חוסר בחמצן (מכשיר המתריע על ריכוז חמצן הנמוך מ - 19.5%), בעל אזעקה כפולה (חזותית וקולית). צליל ההתראה  יישמע ברמה של 100 דציבלים לפחות מחוץ לדלת הסגורה. מיקום הגלאי יאפשר ראיית האזעקה החזותית לפני פתיחת הדלת לחדר (לדוגמה, צג מחוץ לדלת, או צוהר בדלת). יש לקבל הנחיות מהספק לגבי אורך החיים ותדירות בדיקת הגלאי.

ג. שילוט: בקיר ליד הדלת, מחוץ למעבדה, יותקן שלט המודיע שבחדר מוצב גליל גז דחוס/מיכל גז קריאוגני; הנחיות בעת הפעלת גלאי החמצן (אין להיכנס לחדר, יש להודיע למוקד הביטחון וכו'); שם ומספר טלפון של האחראי למעבדה.

4.  על מנת למזער הסיכוי של אירוע שיחרור גז, יש להקפיד גם על הפרטים הבאים:

-   מומלץ להתקין מחולל חנקן מעבדתי (nitrogen generator), כתחליף לחנקן דחוס בגליל גדול.

-   הטמפרטורה בסביבת מיכל הגז לא תעלה על °C 52.

-   גליל הגז הדחוס יקושר ע"י רצועה או שרשרת, למניעת הפלתו ושבירת הברז/הווסת.

-   מתקני הזרמה ומערכות ניסוייות (כולל ווסתים, צנרת, כלים וחיבורים) יותאמו, מבחינת החומרים וההרכבה, לטמפרטורות וללחצי השימוש.

5. יש להכין תוכנית פעולה למקרה של תקלה (שיחרור של הגז בעת עבודה, הפעלת גלאי החמצן, איבוד הכרה, התזה או שפך גז קריאוגני וכו') ולתרגל התנהגות בעת כזו עם השוהים במעבדה. יש לוודא נגישות מהירה אל מערכת נשימה (מנ"פ) מהסוג המתאים לסביבת העבודה, בעמדת החירום הקרובה).

 

מיכלי גפ"מ חד פעמיים - הנחיות לטיפול לאחר שימוש

בשנים האחרונות מתרחב השימוש במיכלים חד פעמים של גז בישול ( גפ"מ – גז פחמימני מעובה) במעבדות ובבתי מלאכה.  יש לציין שמיכלים אלה אינם מיועדים למילוי חוזר.

המעבר ממערכות גפ"מ מרכזיות למיכלים חד פעמים ( המכילים כמות קטנה של גז ) מומלץ, אך יש לזכור כי הסיכונים של הגז עדיין קיימים: דליקות והתפוצצות.

 קיימים שני סוגי מיכלים: האחד, עם שסתום ביטחון והשני, ללא שסתום ביטחון. קיימים מיכלים במשקלים שונים (כגון: 190גרם ,450 גרם) המסופקים על ידי חברות ויצרנים שונים.

הנחיות לטיפול במיכלים בתום השימוש:

1. מיכלים ללא שסתום ביטחון. יש לוודא שהמיכל התרוקן לחלוטין לפני פירוקו מהמבער. במיכלים אלה תישאר כמות זניחה של גז שתשתחרר מהפתח עם ניתוק המיכל מהמבער. 
   בתום השימוש,יש לזרוק מיכלים ריקים אלה לפח אשפה.
2. מיכלים עם שסתום בטחון. כאשר מפרקים את המיכל מהמבער הפתח נסגר באופן אוטומטי  ובמידה ויש עוד גז במיכל, הוא נשאר בתוכו. גם כאשר המבער לא בוער, שזה סימן שצריך להחליפו,
   נשאר עדיין גז בגלל ששסתום הבטחון מונע יציאתו. במיכלים אלה קיימת  סכנה, אפילו אם הם נחשבים  ל"ריקים".
   בתום השימוש, אין לזרוק מיכלים ריקים אלה לאשפה, אלא להחזירם לספק, או לעבור לשימוש במיכלים מהסוג הראשון (ללא שסתום). 
   לתשומת לב, יש לפעול עפ"י ההנחיות של היצרן הרשומות על המיכל בכל הקשור לשימוש השוטף בו. 

הוראות הנהלה 09-22 : מנדפים כימיים ורדיואקטיביים- רכישה, התקנה, בקרה ותחזוקה

מצגות - מינדפים/דר' אורה גרפשטיין:

1. מנדפים כימיים: יישומים, יתרונות וחסרונות

2. סוגי מנדפים כימיים: יישומים,יתרונות וחסרונות

3. תקני מינדפים בארץ וובחו"ל

4. מינדפים כימיים - שיקולים בתכנונים ובהצבה

5. חומרים ותהליכים המחייבים עבודה עם מינדפים

6. כללי עבודה יעילה ובטוחה במינדפים

7. בדיקות תקופתיות ותחזוקה של מנדפים 

 

נוהל טיפול בשפך כספית

1.   פתח חלונות לאוורור, צא מהחדר והרחק אחרים מאזור השפך
2.   הודע למוקד הביטחון  בקמפוס ולמנהל המעבדה
3.   חסום כניסה לחדר ושלט בשילוט אזהרה  : "אין כניסה, שפך כספית בחדר"
4.   הסתייע באדם נוסף, גשו אל ארון החירום הקרוב ומגנו עצמכם בציוד מגן אישי מתאים ***
5.   תחמו את איזור השפך. מומלץ להשתמש בשרוולי ספיגה רווים במים (ניתן אף לשפוך מים בעדינות בהיקף השפך.(
6.   במידה וישנם, אספו שברי זכוכית בזהירות יתרה באמצעות יעה ומרית / מלקחיים/מגב והכניסו  אותם לתוך מיכל קשיח. סמנו המיכל בתווית עליה רשום "שברי זכוכית מזוהמים בכספית".
7.   אספו את הכספית שנשפכה בעזרת אחד או יותר מהאמצעים הבאים:
    • משאבת ואקום בתנאי שמחובר אליה בקבוק יניקה (כמלכודת לכספית) ובו מים בכמות מינימלית  שתכסה הכספית. את המערכת יש להציב בגיגית קשיחה.
    • שפכטל ויעה (ניתן לאסוף ולאחד כדוריות קטנות לגדולות(.
    • קלפים קשיחים וגמישים
    • צמר גפן לח  ורצועות דביקות (מסקינטייפ) לספיגת כדוריות קטנות בודדות
אין להשתמש לאיסוף הכספית במטאטא /בשואב אבק/ במשאבת ואקום ללא מלכודת!!!
8.   סרקו היטב (מומלץ עם פנס) את החדר לאיתור שאריות כספית (לרבות מתחת לריהוט) ושטפו החדר במים.
9.   אספו הכספית לתוך צנצנת סגורה ושקופה עם מעט מים בתחתיתה והדביקו תווית עליה רשום "פסולת כספית" ושם מנהל המעבדה. את הצנצנת הכניסו לתוך כלי מישני בלתי שביר שישמש כמאצרה לצורך פינוי.
10. אספו האמצעים המזוהמים לטיפול בשפך ופרטי ציוד המגן שהשתמשתם בהם (פרט למסיכת פנים, יעה, מרית ומלקחיים) לתוך שקית (הנמצאת בארון החרום). סגרו באזיקון והדביקו עליה מדבקה המפרטת את תכולתה ואת שם מנהל המעבדה.
11. הניחו עד לפינוי את הצנצנת המכילה פסולת הכספית, המיכל ובו שברי הזכוכית המזוהמת והשקית עם האמצעים שהיו בשימוש וציוד המגן האישי המזוהם בתוך מינדף כימי תקין פועל.
אין להשליך פסולת כספית ואמצעים המזוהמים בכספית לכיור/לפח אשפה!!!
12. שטפו ידיים היטב עם מים וסבון לאחר הורדת הכפפות.
13. הודיעו בהקדם ל:
       * מהנדס הבטיחות בקמפוס (כדיווח על האירוע ולריענון תכולת ארון החרום)
       * ממונה פסולת מסוכנת (לצורך תיאום פינוי) בטלפון 054-8820352
___________________________________________________

*** האמצעים וציוד מגן אישי הדרושים לטיפול בשפך כספית:
     נמצאים בארונות החירום שבמסדרונות הבניין
אמצעי טיפול בשפך:
* שרוולי ספיגה
* שקיות אטומות, אזיקונים לקשירתן  ומדבקות סימון
* יעה, מרית ומלקחיים
* פנס
ציוד מגן אישי:
* מסיכת פנים עם פילטר מתאים לכספית (מצוין Hg על גבי הפילטר)
* חליפת מגן Tyvec
* כפפות PVC
* מגני נעליים

 

סיפונים יבשים גורמים להתפשטות אדי כימיקלים וריחות במעבדה

סיפונים יבשים גורמים להתפשטות אדי כימיקלים וריחות במעבדות. על מנת למנוע חדירת אדים וריחות ממערכת הניקוז (הביוב) אל תוך המעבדה, מצויד כל אחד מהכיורים, או קצה קו ניקוז בכל מעבדה, בסיפון אשר תפקידו להוות חייץ בין הביוב הכללי לחלל המעבדה.

על מנת שהסיפונים ימלאו את הפונקציה לה הם נועדו, עליהם להכיל מים לפחות עד גובה הברך.
יש לזכור כי נוסף לאדים אותם אנו מריחים קיימים אדים ללא ריח המסוכנים אף הם.

במקרים רבים, התפרצויות הריח במעבדות, הם תוצאה של סיפון יבש באחד או יותר מהכיורים, אשר דרכו חודרים אדים מהביוב למעבדה, בעיקר כיורים  אשר השימוש בהם מועט והסיפונים שלהם מתייבשים עם הזמן.
לפיכך:
1. יש להזרים מים בכיורים למשך כחצי דקה, אחת לשבועיים לפחות.
2 .יש לוודא כי קווי הניקוז שלמים לכל אורכם. 
3. יש לבטל ו/או לאטום מערכות ניקוז אשר אינן בשימוש.

אין לשפוך חומרים מסוכנים  אל תוך הכיורים!!!

במהלך שימוש במכשיר כרומטוגרפיה מסוג HPLC בעבודה שגרתית עם ממסים אורגניים עלול המפעיל להיחשף לאדי הממסים. 
כידוע, רוב הממסים האורגניים הינם חומרים נדיפים ובנוסף, רובם גם רעילים ו/או דליקים. נוהלי עבודה תיקניים עם ממסים אורגניים מחייבים עבודה בתוך מנדף כימי.
החשיפה לחומרים אלה הינה הן דרך מערכת הנשימה והן דרך ספיגה עורית. החשיפה תהיה גבוהה יותר במעבדות בהן מכשירי HPLC  עדיין אינם ממוקמים בתוך מנדף כימי  או אינם מצוידים  בשאיבה מקומית לסילוק אדי הממסים.

ברוב המקרים חשיפה זו תהיה נמוכה מערך ה- TLV (רמת החשיפה המירבית המותרת ל-8 שעות עבודה). עם זאת מומלץ להימנע מהחשיפה ככל האפשר.
אמצעי הבטיחות שיש לנקוט בעבודה עם ממסים אורגניים במכשירי  HPLC הם כדלהלן:
1. מכשיר HPLC  יצויד בשאיבה מקומית לסילוק אדי הממסים או ימוקם במנדף כימי.
2. העובד יעבוד עם אמצעי המיגון האישיים: משקפי מגן, חלוק מעבדה ארוך שרוולים ורכוס, נעליים סגורות וכפפות מתאימות לסוג החומרים שבשימוש. 
3. פתיחת בקבוקים המכילים ממסים והעברה מבקבוק לבקבוק ו/או מיכל  אחר  יתבצעו בתוך מנדף כימי תקין.
4. כדי למנוע התאדות הממס מהמיכל לחלל המעבדה, מומלץ להשתמש במכסים בטיחותיים. השימוש במכסים בטיחותיים מומלץ בשלב הזנת הממסים למערכת -לבקבוקי הממסים    ובשלב איסוף פסולת - למיכלי פסולת. בהעדר מכסי בטיחות, הזנת הממס מבקבוק תעשה דרך פתח מינימלי להכנסת צינור נימי
5. ניקוז נוזלי הפסולת יעשה אל תוך מיכלים ייעודיים לפינוי פסולת ממסים דרך פתח מינימלי להכנסת צינור נימי. אין לשפוך פסולת ממסים אורגניים וחומרים מסוכנים בכלל לכיור ולמערכת הביוב. יש לפעול על פי נוהל פינוי פסולת ממסים אורגניים.
6. יש לדאוג להתאמת נפח המיכל לאיסוף פסולת לכמות הנוזלים הנוצרת בתהליך העבודה.
7. מיכלי הפסולת ימוקמו בתוך מאצרה המסוגלת להכיל את תכולת המיכלים במקרה שפך/ דליפת המיכל.  
8. יש לעיין בגיליונות הבטיחות של החומרים שבשימוש ולהעדיף שימוש בחומרים בעלי סיכון נמוך ביותר (מבחינת רעילות, דליקות  וכו).
9. במקרים בהם נדרש שימוש בחומרים בעלי סיכון גבוה במיוחד (דליקות, רעילות), בנוסף לעיון בגיליון בטיחות, יש ללמוד את אופן השימוש הבטיחותי בהם בספרות הרלוונטית.
10. סיכונים נוספים בעבודה עם מכשיר HPLC שיש לקחת בחשבון הם:
           א. סיכון חשיפה לקרינת UV בתהליך החלפת הנורה במכשיר                           
           ב. סיכוני חשמל  וסיכוני אש.

במידת הצורך ניתן להיוועץ במחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה.

עבודה עם חומרים קריאוגנים

חומרים/נוזלים קריאוגניים - מוגדרים כגזים בעלי נקודת רתיחה נמוכה מ 73°C שנדחסו למצב נוזלי. לדוגמא, חנקן נוזלי  196° C  והליום נוזלי269°C.

הסיכונים העיקריים בעבודה עם חומרים קריאוגניים הם:

1. פגיעת קור - נוזל קריאוגני, או אדים בטמפרטורה נמוכה, במגע עם רקמות הגוף עלולים לגרום לכווית קור. מגע של חלק גוף עם פריט קר מאד עלול לגרום להדבקה. כמו כן, קירור של רכיבי ציוד מסוימים, עלול לגרום להיחלשותם ולשבירתם. כדי למנוע פגיעות אלו, יש לעבוד על פי נוהלי עבודה תיקניים: מילוי מיכל רק על ידי אדם מיומן; מעבר איטי בין מיכלים; בדיקת תקינות צנרת וחיבורי מעבר לפני השימוש בהם; בדיקות תקופתיות של תקינות מיכלי הנוזלים הקריאוגניים; שימוש באמצעי מיגון אישיים בעת העברת הנוזל או שינוע המיכל, כולל: משקפי מגן (מומלץ משקפים סגורים - goggles) ומסיכת פנים, כפפות ייעודיות לעבודה עם נוזלים קריאוגניים ("cryo-gloves"), נעליים סגורות (מומלץ גבוהות), חלוק מעבדה סגור מקדימה עם שרוולים ארוכים וסינר עמיד לנוזלים קריאוגניים (סינר ייעודי "cryo-apron" או סינר פלסטי עמיד)

2. סכנת שריפה - קיימת סכנת שריפה בעבודה עם נוזל קריאוגני, שאיננו חומר דליק, אך בהיותו בטמפרטורה מתחת לנקודת רתיחה של חמצן (173°C-) עלול ליצור כיסים מקומיים המועשרים בחמצן. ריכוז גבוה של חמצן, במיוחד בצירוף מטעני אש כגון נייר או עץ, מהווה תערובת מסוכנת ביותר. יש להימנע מאגירת נוזלים דליקים (כגון ממיסים אורגניים) או מטעני אש (כגון ספרים וניירות) בסביבת מילוי, אחסון או שימוש בחומר קריאוגני.

3. סכנת חנק - במעבר בין נוזל לגז, חנקן ומימן נוזליים גדלים פי 700 בנפח. לכן, שפך נוזל או דליפת גז מהמיכל בכמויות (לדוגמה בזמן  quench) עלולים לגרום לנפילה פתאומית של ריכוז החמצן בחלל החדר. ירידת ריכוז החמצן מתחת ל- 19% מהווה סכנת חנק. שאיפת כמויות הגז האינרטי עצמו עלולה לגרום לחנק. כדי למנוע סכנת חנק, יש למזער אחסון מיכלי הנוזלים הקריאוגניים. קיימות דרישות להתאמת התשתית בחדרים בהם משתמשים או מאחסנים מיכלי נוזלים קריאוגניים, לרבות פתחים ייעודיים וקבועים אל האויר החופשי המיועדים לשחרור אדים, גלאי חמצן וכו' (ראה נוהל בנושא: חוסר חמצן בעבודה עם גזים אינרטיים).

4. סכנת לחץ גבוה  - הנוזל הקריאוגני נמצא בתוך המיכל במצב רתיחה ומשחרר גז. על מנת למנוע פיצוץ בגלל הלחץ הפנימי, חייב להיות מסלול קבוע ופנוי לשיחרור הגז מהמיכל, בנוסף לשסתום שחרור עודף לחץ  (שסתום בטחון) ודיסקיות פריצה (המשתחררות במקרה ששסתום הלחץ חסום). חשוב גם להימנע מפגיעות פיזיות במיכלים בזמן ההזזה (העלולות להחלישם) ולהרחיקם ממקורות חום, לרבות חלונות. כמו כן, יש להבטיח עמידות בלחצים משתנים של כל כלי שמעבירים לתוכו או דרכו את הנוזל הקריאוגני (כגון: צנרת להזרמת הנוזל, או שפופרות זכוכית אטומות המחזיקות דוגמאות לבדיקה)

שיטות ומיכשור תחליפיים לשימוש בגז בעירה במעבדות

אספקה מרכזית של גז בעירה הופסקה לאחרונה לבנייני המעבדות בכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית ואינה מותקנת כלל בבנייני מעבדות חדשים. אי לכך נדרשת התארגנות אחרת של החוקרים בכל הקשור לתהליכים בהם משתמשים בגז בעירה.
ברוב המעבדות משתמשים כיום במבערים ניידים  כתחליף זמני עיקרי לאספקת גז מרכזית. קיימים באוניברסיטה מבערים ניידים משלושה סוגים עיקריים:

טבעת יציבות ניתן להזמין בבית המלאכה

מבדיקה השוואתית שערכנו על סוגי המבערים הנ"ל לא נמצאה  העדפה כלשהי לסוג מסוים של מבער.

שימוש במבערים הניידים לרוב אינו הכרחי, בטיחותי פחות מהתחליפים המוצעים ולעיתים גם לא נוח מהסיבות הבאות:
• דליפת גז עקב חיבור לא תקין של מיכל הגז לראש המבער
• תהליך מסורבל של ויסות הלהבה
• יציבות פיזית לקויה
• תדירות גבוהה של החלפת מיכלי הגז והצטברות מיכלים במעבדות

לאור האמור לעיל, המחלקה לבטיחות גיהות ואיכות הסביבה רואה בשימוש במבערים הניידים שלב מעבר וממליצה על שיטות ומיכשור תחליפיים בטיחותיים יותר,כפי המפורט בטבלה : שיטות ומיכשור תחליפיים לשימוש בגז בעירה במעבדות ושימוש בתחליפים

כל עוד נעשה שימוש במבערים הניידים, אין להכניס למעבדה מיכל במשקל יותר מ-200 גר' ובכמות מוגבלת לעבודה שוטפת שבועית. הזמנת המיכלים תיעשה רק באמצעות מערכת לניהול חומרים מסוכנים (מנח"ם).
במקרים אלה יש לפעול בהתאם להנחיות הבטיחות הבאות:
1. בטרם שימוש במבער, יש לקרוא בעיון הוראות השימוש של היצרן. 
2. יש לבצע חיבור מיכל הגז לראש המבער במינדף כימי תקין ופועל.
3. יש לבצע  החיבור כשמיכל הגז עומד יציב על משטח המינדף.
4. יש להרחיק חומרים דליקים מאזור העבודה עם המבער ולהישמר ממגע באש הגלויה.
5. איחסון מיכלי הגז יעשה במקום מאוורר והרחק ממקור ניצוץ וחום.
6. המיכלים "הריקים" לאחר השימוש מכילים עדיין שאריות גז ועל כן יש להניחם לאחר הניתוק מראש המבער בתוך מינדף פועל למשך מספר שעות.