המחלקה לבטיחות ולגיהות האוניברסיטה העברית

1.  תהליכים מעבדתיים ותעשייתיים רבים דורשים שימוש בגזים דחוסים. גזים דחוסים חושפים את המשתמשים להם לגורמי סיכון כימיים ופיזיקליים.
החומר הכימי שמצוי במצב צבירה "גזי" עלול לזהם אזורים נרחבים במקרה של דליפה מהגליל, מוסת-הלחץ או מהצנרת, לכן יש להכיר את כל הסיכונים שכרוכים בעבודה עם גזים.
כל משפחת הגזים הגדולה נחשבת "חומר מסוכן" לפי הגדרת ועדת המומחים של האו"מ ומסווגת כ"קבוצת סיכון 2" (מתוך 9 קבוצות הסיכון).

2. סיווג הגזים לפי התכונות

א) סיווג לפי התכונות הפיזיקליות, הגז שבגליל יכול להיות:
> גז דחוס (compressed)- לדוגמה: גז חנקן, גז חמצן, גז מימן, גז חד-תחמוצת הפחמן
> גז מונזל (liquefied)- לדוגמה: גז אמוניה, גז כלור, גז פראון, גז דו-תחמוצת הפחמן
> גז מומס (dissolved)- לדוגמה: גז אצטילן
> גז קריאוגני- לדוגמה: חנקן נוזלי

ב) סיווג לפי התכונות הכימיות, הגז יכול להיות:
• דליק - לדוגמה: גז מימן, גז אצטילן
• מאכל (קורוזיבי) - לדוגמה: גז כלור, גז אמוניה, גז מימן כלורי
• רעיל - לדוגמה: גז כלור, גז מימן גופריתי, גז חד-תחמוצת הפחמן
• אינרטי (אדיש מהיבט כימי) - לדוגמה: גז חנקן, גז ארגון, גז הליום
• בעל כמה מהתכונות המצוינות לעיל (לדוגמה: גז אמוניה - רעיל, מאכל ודליק)

3. הסיכונים שעלולים להיגרם מגזים :

 חנק (בגלל "חוסר חמצן")
 שריפה
 פיצוץ
 הרעלה
 כוויה כימית

ביקוע של דופן הגליל יפזר רסיסים קטלניים עד למרחק של 200 מטר. האנרגיה הצבורה כתוצאה מדחיסת הגז הופך את גליל הגז לרקטה פוטנציאלית ושבר של חיבור הברז לגליל גז דחוס בתכולה של 8 מ"ק ובלחץ 200 אטמ' עשוי להאיץ אותו למרחק של מאות מטרים, במהירות של כ- 50 קמ"ש.

 
4.  מידע מקיף על התכונות הכימיות והפיזיקליות של הגז, פירוט הסיכונים, חומרי הכיבוי המתאימים לכיבוי שריפה, עזרה ראשונה רפואית ומידע נוסף ניתן לקבל בגיליון הבטיחות של החומר .

לפי התקנות של משרד העבודה, חלה חובה על יצרן החומר לספק את גיליון הבטיחות עם הספקת החומר ללקוח. הגיליון יכלול 16 פרקים ויהיה כתוב בשפה האנגלית או בעברית. כמו כן, חלה חובה על המעביד להעביר את מלוא המידע לרשות העובד. חובה להזמין גיליון הבטיחות של חומר חדש לפני הגעת החומר והשימוש בו ולהיערך מראש לטיפול בכל היבט של סיכון.

מההיבט של ניתוח סיכונים, הפרמטרים העיקריים בגיליון הבטיחות הינם :

א) לגבי גזים דליקים ונפיצים :

> סיווג הסיכון לפי NFPA                                            
   (בגיליונות בטיחות של החברות האמריקאיות)
> עוצמת הסיכון מוגדרת בסקלה של 4 - 0  
 (0 = לא סיכון)
 (2 = סיכון בינוני)
 (4 = הסיכון הגבוה ביותר)
> תחום פציצות ואנרגיה נדרשת להצתה
LEL – ריכוז פציצות תחתון
UEL – ריכוז פציצות עליון                                

ענן גז יבער או יתפוצץ רק כאשר ריכוז הגז נמצא בתחום הפציצות (בין LEL ל- UEL), אך נוכחותם של חומרים אחרים עשויה להקטין  ריכוז הפציצות התחתון ולהגדיל באופן משמעותי את הסיכון. (לדוגמה: שמן שמסתחרר עם גז האמוניה במתקני קירור או אוויר מועשר בגז חמצן, בריכוז גבוה מהריכוז האטמוספרי של 21%).

כדי להידלק או להתפוצץ, ענן הגז זקוק לנוכחות חמצן ולמקור הצתה ("משולש האש"). האנרגיה שנדרשת להצתה שונה מגז לגז. נדרשת מעט מאוד אנרגיה כדי להצית גז מימן (0.01 mJ) וגז אצטילן (0.017 mJ), כך שגם חשמל סטטי
עשוי לשמש למטרה זו. לעומת זאת, נדרשת אנרגיה גבוהה יותר כדי להצית ענן של גז בישול (0.25 mJ) ואנרגיה עוד יותר גבוהה כדי להצית ענן של גז אמוניה (680 mJ).

 ב) לגבי לגזים רעילים:

לחלק מהגזים השפעות בריאותיות, בעיקר לאחר חדירת הגז למערכת הנשימה. לכל גז רעיל נקבע ריכוז מירבי באוויר, המהווה עבורו תקן החשיפה בטווחי זמן שונים (בדרך כלל ביחידות של "חלקים למיליון" ppm)

 הרמות לחשיפה נשימתית (בריאות תעסוקתית)
אלו ההגדרות לתקני החשיפה של עובד בריא המוגדרים ע"י משרד העבודה :

TLV-TWA
הריכוז של החומר באוויר (ממוצע בזמן) שאין לעבור אותו בשום מקרה במהלך יום עבודה של 8 שעות ושבוע עבודה של  40 שעות.

STEL
ריכוז של החומר באוויר (ממוצע בזמן) שאין לעבור אותו בחשיפה קצרת טווח במשך 15 דקות ולא יותר מאשר 4 אירועי חשיפה במהלך יום העבודה במרווח של שעתיים מחשיפה אחת לשניה.

CEILING
הריכוז המירבי שמותר להיחשף אליו, בכל רגע נתון.

עלוני בטיחות   מבזקי בטיחות   בטיחות בתמונות   לומדות   סרטונים   מצגות   טפסי בטיחות   היתר רעלים
האתר עודכן בתאריך 28/02/17
סימפלי סמארט - בניית אתרים כל הזכויות שמורות למחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - האוניברסיטה העברית © הוגו - כלים להפצת ידע משולב