המחלקה לבטיחות ולגיהות האוניברסיטה העברית

תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים) התשנ"ו 1997- מתייחסות לטיפול בפסולת ממקור סיכון ביולוגי, הכוללת פסולת זיהומית, פסולת פריטים חדים ופסולת פגרים. פסולת רפואית מסוכנת היא פסולת כימית וציטוטוקסית, אשר מסולקת לרמת חובב על פי נוהלי האוניברסיטה (ראה פרק יא').
להלן תיאור השיטות המקובלות לטיהור פסולת ממקור סיכון ביולוגי ולסילוקה.

א.  שימוש באוטוקלב למטרת עיקור
האוטוקלב הנו כלי נוח ורב שימושי לעיקור פסולת זיהומית. האוטוקלב עובד על קיטור בלחץ גבוה (בדומה לסיר לחץ) בטמפרטורה של C°121 או C°132. השילוב של חום ולחות פועל בצורה היעילה ביותר להריגת נבגֵי (spores) חיידקים, אבל קיימת סכנת זיהום, כוויות והתפוצצות.
יש אוטוקלבים המחוברים לקו קיטור מרכזי וכאלה המייצרים קיטור באופן עצמאי. יש לבדוק בכל מקרה באיזה אוטוקלב מדובר ולהקפיד על הוראות השימוש הספציפיות שיש לנקוט בעבודה עמו.
תהליך עיקור יעיל תלוי בזמן ובטמפרטורה, שבהם מצוי המטען באוטוקלב, ובנוסף בכמות וצפיפות החומר, בסוג המיכל (נירוסטה או פוליפרופילן), בצורתו (עמוק או שטוח) וכו'. הבטחת חדירת קיטור לתוך המטען הנה הכרחית בתהליך העיקור.
הפעלת אוטוקלב מותרת אך ורק לעובדים מיומנים אשר קבלו הכשרה מתאימה.

1. מהלך העבודה באוטוקלב              
  1.1 הכנסת קיטור לתא האוטוקלב (chamber) וחימום עד שהטמפרטורה בתא האוטוקלב מגיעה ל-C°121 או C°132 (לכן אין להכניס לאוטוקלב חומרים, שטמפרטורת רתיחתם נמוכה מ-C°100).
 1.2 עיקור (sterilization) מרגע שהגיע המטען לטמפרטורה הדרושה. זמן העיקור תלוי בסוג המטען.
 1.3 שחרור אדים מהאוטוקלב – יש לבחור בשחרור אדים על פי סוג המטען. כשמדובר בדברים רטובים יש למנוע גלישת נוזלים מבקבוקים לתוך האוטוקלב. בשימוש בסיר לחץ יש לפתוח את הברז בזהירות ובאיטיות לשחרור אדים בצורה בטיחותית.
 1.4 קירור עד לטמפרטורה ולחץ המאפשרים פתיחת האוטוקלב. לפני פתיחת דלת האוטוקלב יש לבדוק שמד הלחץ של התא הפנימי הגיע לאפס והמדחום מראה מקסימום כ-C°80 (ראה סעיף 7).
 1.5 פתיחה בטיחותית של דלת האוטוקלב מחייבת עמידת העובד מהצד ולא מול הדלת.
 1.6 פסולת זיהומית שעברה עיקור באוטוקלב, תפונה כאשפה רגילה.

2. שיטות לבדיקת העיקור          
בדיקת העיקור יכולה להיעשות בדרך כימית ובדרך ביולוגית:
 2.1 הבדיקה הכימית נעשית על ידי שימוש בטייפ לאוטוקלב עם פסים, המשנים צבע בחום הדרוש.
 2.2 הבדיקה הביולוגית נעשית על ידי שימוש בנבגים של Bacillus stearothermophilus, חיידק בעל נבגים עמידים לחום, המסוגלים להישאר בחיים ב-C°121 במשך 5 דקות; הנבגים מומתים ב-C°121 לאחר 13 דקות. ניתן להזמין ערכת נבגים (spore disks) לבדיקה.

3. כלים לשימוש באוטוקלב
 3.1  מיכלים מנירוסטה:
 מיכלים המומלצים מאוד לעבודה, כיוון שהם מעבירים חום באופן יעיל ביותר.
 3.2 מיכלים מפוליפרופילן (polypropylene):
 מיכלים העמידים לטמפרטורות גבוהות, אך החומר הוא מוליך חום נמוך. מומלץ להשתמש גם במיכלי פוליפרופילן שהם רחבים ושטוחים (או להאריך את הזמן הדרוש לעיקור).
 3.3  שקיות פלסטיק Biohazard:
• לצורך סילוק פסולת ביולוגית ניתן להזמין שקיות פוליפרופילן שקופות ומסומנות Biohazard ממחלקת אספקה (מק"ט 390-73-002 לשקיות בגודל 35X25 ס"מ; מק"ט 390-74-000 לשקיות בגודל 60X50 ס"מ).
• על מנת למנוע שפך חומר במקרה ששקית נקרעת או מתפוצצת, יש להכניס כל שקית שבה חומר המיועד לעיקור לתוך דלי (רצוי נירוסטה) בגודל מתאים.
• יש לסגור את השקית עם גומי, המאפשר חדירת קיטור. אין לאטום שקית אוטוקלב עם טייפ כלשהו.
• על מנת להבטיח עיקור יעיל, יש לדאוג לנוכחות מים בתוך השקית. במידת הצורך יש להוסיף 250 מ"ל מים לחומר יבש. פעולה זו צריכה להיעשות בזהירות, כדי למנוע יצירת תרסיס באוויר.
• אין למלא את השקית יותר מדי, דבר העלול למנוע חדירת חום.
 3.4 בקבוקי זכוכית:
• על מנת למנוע בריחת נוזלים, אין להכניס לאוטוקלב בקבוקים שמולאו יותר משני שליש.            
• למניעת התפוצצות יש להכניס לאוטוקלב בקבוקים שפקקיהם לא סגורים עד הסוף, דבר המאפשר מעבר חופשי של אדים.
• רצוי להעמיד בקבוקים עם נוזלים בתוך מיכל ובו 2 ס"מ מים לפיזור אחיד של החום.
• לפני הוצאת בקבוקים ריקים מהאוטוקלב יש להמתין 5 דקות נוספות, כדי למנוע התפוצצותם לאחר פתיחת הדלת.
• יש להמתין 10 דקות נוספות לפני הוצאת בקבוקים עם נוזלים מהאוטוקלב, ולהעמידם בצד להתקרר עוד 15 דקות לפני העברתם למקום אחר.

4. עיקור חומר ביולוגי המסומן בחומר רדיואקטיבי
 4.1 ניתן לבצע עיקור חומרים ביולוגיים המכילים 3H או 14C באוטוקלב וזאת על פי תדרוך מראש  ובאישור מפקח הקרינה בקמפוס (כולל לגבי שיטת סילוק הפסולת).
 4.2 חובה לסמן את האוטוקלב בסמל "סכנה קרינה".

5. סיבות לעיקור לא מוצלח
 5.1 החומר לא מתאים לעיקור באוטוקלב.
 5.2 אין ודאות שהחומר עבר עיקור לפי דרישות גובה הטמפרטורה ואורך הזמן.
 5.3 לשם השגה נכונה של עיקור יש להתחשב בעומס מיקרוביולוגי, גודל וסוג המטען וצפיפות באוטוקלב.
 
6. סכנות הכרוכות בשימוש לא נכון באוטוקלב
 
 6.1 כווייה עקב בריחת קיטור או נוזלים חמים.
 6.2 פציעה עקב התפוצצות כלי זכוכית.
 6.3 שחרור גזים רעילים עקב הכנסת כימיקלים מסוכנים דוגמת מלבין, פורמלין, פנול, אקרילמיד וכו' לתוך האוטוקלב.
 6.4 הצטברות קיטור ומים חמים עקב חסימת מסנן תעלת הניקוז בתחתית תא האוטוקלב.
6.5    בגלל סכנת התפוצצות אין לעקר באוטוקלב כלים מצלולוז ניטרט.

7. בטיחות בהפעלת אוטוקלב
7.1 יש להיות בקי בהוראות ההפעלה של יצרן האוטוקלב.
7.2 יש לבחור תכנית עיקור בהתאם לסוג המטען.
7.3 במהלך הכנת המטען יש לשים לב לכלים ולשקיות מפלסטיק, העלולים להתמוסס בחום ולהידבק לכלים אחרים.
7.4 לפני הכנסת המטען לאוטוקלב, יש לבדוק שמסנן תעלת הניקוז אינו חסום.
7.5 יש לסדר את המטען באופן מרווח, על מנת לאפשר חדירה יעילה של קיטור. רצוי להשתמש במיכלי נירוסטה, שהם מוליכי חום טובים. מיכלי פלסטיק עמידים לחום חייבים להיות שטוחים (לא עמוקים).
7.6 לפני הפעלת האוטוקלב, יש לבדוק שהדלת סגורה היטב.
7.7 עקב סכנות החום והקיטור, יש לפתוח דלת האוטוקלב בשלבים בסוף תהליך העיקור. קודם יש לפתחה לכדי סדק צר לשחרור אדים. רצוי להתרחק מהמקום למשך 10 דקות בעת התפזרות האדים והפליטות מהאוטוקלב, ולאחר מכן
לפתוח את הדלת ולהוציא את המטען.
7.8 בהוצאת המטען מהאוטוקלב, יש להשתמש בכפפות ארוכות עמידות לחום.
בטיפול בבקבוקים עם נוזלים חמים, יש ללבוש סינור גומי.
7.9 אין להפסיק את תהליך העיקור באמצע הזמן המוקצב. אם אירעה הפסקה בין אם יזומה או כתוצאה מתקלה, יש לבצע העיקור מתחילתו.
   
8. טיפול שוטף באוטוקלב  
לגבי הפעלה השוטפת של האוטוקלב, הבדיקה החזותית חשובה:
 8.1  יש לשים לב לתקינות שעוני הלחץ והטמפרטורה, מערכת החשמל, מצב איטום הדלת וכד'.
 8.2  יש להרים מפעם לפעם את שסתומי הלחץ, כדי לוודא שלא נתפסו.
 8.3  יש להקפיד על ניקיון תא האוטוקלב ובמיוחד על ניקיון המסנן שמעל פתח הניקוז. חסימת המסנן עלולה לגרום להצטברות קיטור ומים חמים באוטוקלב.
 8.4  פעם בשבוע או לאחר שנשפך חומר בתוך האוטוקלב, יש לבצע שטיפה יסודית. ניתן להשתמש בתמיסת חומצת לימון לניקוי דפנות התא (2 כפות אבקת חומצת לימון מהולות בחצי ליטר מים). 
 8.5  במידה שמתגלה מצב לא תקין, יש להודיע על כך לגורמים המוסמכים לביצוע התיקון הדרוש (מחלקת בנייה ותחזוקה או היצרן).

9. התקנה ותחזוקת אוטוקלבים  
 9.1  התקנת אוטוקלב תתבצע בתאום עם המחלקה לבטיחות ולגיהות.
 9.2  ליד המתקן תהיינה הוראות הפעלה ובטיחות באותיות גדולות וברורות.
 9.3  על פי חוק, אוטוקלב המייצר קיטור באופן עצמאי ומוגדר כ"דוד קיטור", חייב בבדיקה תקופתית כל 14 חודש על ידי בודק מוסמך. אוטוקלב המחובר לקיטור ממקור חיצוני מוגדר כ"קולט קיטור" וחייב בבדיקה של בודק מוסמך כל 26 חודש.
 9.4  מנהל מחלקה/יחידה אחראי לביצוע הבדיקה והתיקונים, אם יידרשו.
 9.5  ניתן לקבל רשימת בודקים מוסמכים במחלקה לבטיחות ולגיהות. יש לתאם ביקור הבודק המוסמך עם מהנדס האוטוקלבים של המחלקה לבטיחות
(טל' 02-6584014).
 9.6  המחלקה לבטיחות מנהלת מעקב ממוחשב על מצב האוטוקלבים.
 9.7  מנהל מחלקה/יחידה ימנה עובד, שיהיה אחראי על התחזוקה והטיפול באוטוקלב. על האחראי להעביר העתק של תסקיר הבודק המוסמך ודו"ח ביצוע תיקונים למחלקה לבטיחות לשם השלמת מעקב.

10. הדרכה לשימוש באוטוקלב
 10.1  אסור בהחלט להפעיל אוטוקלב ללא הכשרה מתאימה.
 10.2  המחלקה לבטיחות ולגיהות תערוך הדרכות בנושא טיפול בפסולת זיהומית, כולל הדרכה ותרגול של שימוש נכון ובטיחותי באוטוקלב. ההדרכה תתבצע במחלקה/ביחידה, לאחר תיאום עם המחלקה לבטיחות ולגיהות.
 10.3  אין לאפשר לסטודנטים ולעובדים חדשים להפעיל אוטוקלב לאחר ההדרכה ללא תרגול מעשי בנוכחות האחראי על האוטוקלב ביחידה.

ב.  עיקור בחום יבש

שיטת העיקור בחום יבש פחות יעילה מעיקור רטוב, ודורשת זמן ממושך יותר וטמפרטורה גבוהה יותר. עיקור באמצעות תנורי חום מבוצע בדרך כלל במשך
4-3 שעות בטמפרטורה של C°160C-°180.

ג.  שריפה
  1. כבשן (incinerator) או משרפה הפועלים בצורה יעילה ומבוקרת בטמפרטורה גבוהה, שורפים גזים  ואירוסולים ומונעים פיזורם בסביבה. ניתן לסלק פסולת זיהומית ופסולת מסוכנת על ידי שרפה.
 2. פסולת פגרים – פגרי חיות מעבדה יש לפנות למשרפה לשם השמדה. במקרה שדרושה הובלה למשרפה, יש לשמור הפגרים במקפיא עמוק עד למועד הפינוי. יש להעביר את הפגרים למקפיא בתוך שקיות סגורות היטב, המיועדות לשריפה בלבד.

ד.  שימוש בחומרי חיטוי
רוב חומרי החיטוי מסוכנים ו/או רעילים, בעיקר בצורתם המרוכזת. יש לנהוג בהם על פי כללי הבטיחות, הנדרשים בעבודה עם חומרים כימיים מסוכנים ורעילים.
יש לעבוד עם חומרי חיטוי תוך שימוש בביגוד מתאים, בכפפות ובמשקפי מגן. חומרי החיטוי מגרים את מערכת הנשימה ולפיכך יש לחבוש מסכת גז כאשר עובדים במקומות סגורים וללא אוורור מתאים.
יש להביא בחשבון שמנגנון החיטוי של החומרים תלוי במשתנים רבים, כמו: משך החיטוי, ריכוז החומר, נוכחות חומרים אורגניים, ריכוז הגורם הביולוגי ואחרים.

 1. תרכובות כלור
  1.1 לתמיסת כלור טווח פעולה רחב לנגיפים, חיידקים, פטריות ונבגים. ריכוז כלור חופשי בתמיסת  מלבין (bleach, eau de Javel) מסחרי בארץ (3% נתרן היפוכלוריט) הוא 30,000 חלקים למיליון  (חל"מ = ppm). הריכוז הרצוי לחיטוי צורות חיידקים (vegetative bacteria) הוא 600 חל"מ  ולנבגים 3,000 חל"מ. חומר אורגני מנטרל את הכלור, ולכן יש להעלות את הריכוז בהתאם עד
ל 10,000 חל"מ. חומרים נוספים המשחררים כלור הם: Calcium hypochlorite, (NADCC), Chloramine (chloramine T). Sodium dichloroisocyanurate .
  1.2 הכלור הופך בתוך מים לחומצה היפוכלורית (hypochlorous acid - HClO) הגורמת לחמצון של חלבונים ואנזימים בגורמים מיקרוביאלים.  
  1.3 רצוי להכין תמיסה חדשה לעתים קרובות, מכיוון שכלור בתמיסה מתנדף ואינו יציב בתנאי אור וחום.
  1.4 ניתן להשתמש בתמיסת כלור (מהול 1:100) לניקוי ציוד, שולחנות ורצפה במעבדה וכן לטיהור חומרים ביולוגיים.
  1.5 ניתן להוסיף 30 מ"ל מלבין לכל 4 ליטרים של מים, כדי לשמור על ניקיון אמבטיות מים של C°37.
  1.6  אין להוסיף מלבין לחומר ביולוגי המסומן ביוד רדיואקטיבי, וזאת כדי למנוע חמצון התמיסה  ויצירת מולקולות יוד, המשתחררות לאוויר.
  1.7  יש לחטא נוזלים המכילים חומר מזוהם במיכל (בר אטימה) אשר מכיל היפוכלוריט בריכוז סופי  של 0.5%, במשך 30 דקות לפחות, לפני שפיחתם לביוב.
  1.8 כלור הוא חומר רעיל וכמו כן חומר מאכל וקורוזיבי. לפני הכנסת חומר ביולוגי מטופל בכלור לאוטוקלב, יש לנטרל את הכלור על ידי הוספת sodium thiosulfate  (1 מ"ל 3% נתרן תיוסולפט לכל מ"ל 3% כלור).

2. תרכובות יוד 
 2.1  השימוש בתרכובות יוד (יודופורים) נפוץ. הם פועלים על ידי יודינציה של חלבונים.                                                                                                                                                                                         
2.2  היודופורים יעילים בריכוזים שונים כנגד חיידקים, שחפת, נבגים, פטריות ורוב הנגיפים, ואלה יתרונותיהם:
• טווח פעילות אנטי-בקטריאלי ואנטי-ויראלי רחב.
• מכילים אינדיקטור – כל עוד התמיסה חומה-צהובה הם פעילים.
• באופן יחסי בלתי מזיקים לאדם.
• ניתן לנטרלם ולהרחיק כתמים שהם גורמים באמצעות תמיסה של תיוסולפט-הנתרן.

3. כהלים
 3.1  בריכוז אופטימלי של 70% מהווה אתנול וכד' (ethanol, isopropanol) חומר חיטוי כללי טוב נגד חיידקים (כולל שחפת) ובאופן חלקי נגד נגיפים (בעיקר נגיפים בעלי מעטפות שומניות).
 3.2  כהלים פועלים על ידי דינטורציה של חלבונים. הם אינם יעילים נגד נבגים.
 3.3  השימוש בכוהל  לניקוי שטח העבודה נוח, אבל ריכוז גבוה של חומר אורגני (חלבון) מפחית את יעילותו.
 3.4  כוהל הוא חומר דליק, ואין לשמור כמויות גדולות שלו בשטח העבודה
.
4. פורמלדהיד-אתנול 
 4.1  תמיסות של 8% פורמלדהיד ב70%- אתנול נחשבות אמצעי חיטוי יעיל מאוד כנגד חיידקים, נבגים ונגיפים.
 4.2 פורמלדהיד הוא חומר מסוכן (ראה סעיף 5).

5. פורמלדהיד
 5.1  פורמלדהיד גז או תמיסה (פורמלין) הנו חומר מגרה ומסוכן, החשוד כמסרטן. תקרת החשיפה המותרת (TLV-TWA) היא 0.3 חל"מ.
 5.2 דווח על כך שאצל עובדי בית חולים העוסקים בסטריליזציה של ציוד על ידי שימוש בפורמלדהיד (או אתילין-אוקסיד) התפתחו תופעות כגון: גירויים בעור, קצרת, בעיות ברבייה וסרטן.         
עבודה עם פורמלדהיד במיכלים פתוחים יש לבצע  במנדף כימי תקין או במקום מאוורר היטב. על מנת למנוע מגע עם העור יש להשתמש בביגוד מתאים, בכפפות מ-butyl rubber, neoprene, או polyvinyl chloride וכמו כן ב-goggles כאשר קיימת סכנת התזה לעיניים.
 5.3  חיטוי של חדרים, מנדפים ומסנני HEPA נעשה על ידי שימוש בגז פורמלדהיד. הפעולה נעשית על ידי הרתחה של פורמלין או פראפורמלדהיד בתנאי לחות. החדר או המנדף חייב להיות אטום במשך מספר שעות. לאחר מכן השטח מאוורר למשך פרק זמן, שיבטיח הרחקת שאריות הריח. חיטוי מסוג זה, הדורש ציוד מגן מתאים, מומלץ לעשות בעזרת מומחה.
 5.4  ניתן לנטרל פורמלדהיד על ידי השימוש בגז אמוניה (למשל ממקור אמוניום קרבונט). נוצר חומר שאינו מזיק: hexamethylenetetramine.

6. אתילן-אוקסיד 
 6.1  גז אתילן-אוקסיד משמש לחיטוי של ציוד רגיש לחום ו/או לחות. החומר מסוכן ונחשד כמסרטן. תקרת החשיפה המותרת היא 1 חל"מ (ראו סעיף 5.2).
6.2 ניתן לעשות חיטוי עם אתילן-אוקסיד על ידי שימוש במתקן המיועד לחומר זה. הזמן הדרוש לתהליך חיטוי הנו 10-16 שעות.

7. גלוטראלדהיד  
7.1  חומר זה מונפק כתמיסה בסיסית בריכוז של 2-3.2% לשימוש ללא מיהול, ומשמש לחיטוי כלי זכוכית, ציוד ומכשירים, שאינם עמידים לעיקור באוטוקלב. תמיסת גלוטראלדהיד משמידה חיידקים (vegetative bacteria), פטריות, נגיפים כמו הפטיטיס B (HBV) ואיידס (HIV), וחיידק שחפת  Mycobacterium tuberculosis תוך 30 דקות. על מנת להשמיד נבגים עמידים, יש לטבלם בתמיסה למשך 10 שעות.
 7.2 גלוטראלדהיד הוא חומר מזיק למערכת הנשימה ובמגע עם רקמות. לכן יש צורך להשתמש בו במיכלים סגורים עם ציוד מגן אישי הדרוש:
• יש לעבוד עם חומר זה בתוך מנדף כימי תקין או במקום מאוורר היטב.
• יש להימנע ממגע בעור ובעיניים.
• יש להשתמש בציוד מגן כמו סינור פלסטי, כפפות ומשקפי מגן.

8. תרכובות אמוניום רבעוניות
דטרגנטים אלה אינם קורוזיביים ומשמשים לניקוי משטחי עבודה וציוד. חומר זה אינו פעיל נגד נבגים והשימוש בו מוגבל.

9. תרכובות פנול  
Lysol הנו תרכובת פנול נפוץ. חומרים אלה גורמים לדנטורציה של חלבונים. הם מסוכנים ויש להשתמש בהם על פי הוראות היצרן. שמות מסחריים של חומרים נוספים השייכים לקבוצה זו הם: Clearsol, Hycolin, Printol, Stericol.

10. מי חמצן
מי חמצן הנו חומר חיטוי יעיל מאוד בגלל יכולת החמצון. לפני השימוש יש להכין תמיסה של 6% מתמיסת 30% מיוצב. התמיסה 30% הנה קורוזיבית ועלולה גם לגרום להתפוצצות. יש לשמור את החומר בתנאי קירור וחושך.
 
ה.  טיפול בפסולת פריטים חדים (Sharps
)

1. בכל עבודה, שבה משתמשים בחפצים חדים מזוהמים במס"ב, או שבסופה מצטברת פסולת חדה כמחטי מזרקים, סכיני גילוח, אזמלי ניתוחים (סקלפלים), פיפטות, שברי זכוכית, פלסטיק וכד', יש לנקוט אמצעים מתאימים לסילוק פסולת זו ולמניעת פגיעה בעובדי מעבדה ושירותים. הנסיבות השכיחות הגורמות לתאונה, הן:
 • החזר כיסוי למחט מזוהמת.
 • הורדת מחט מזוהמת ממזרק.
 • שבירה או כיפוף של מחט מזוהמת.
 • העברת דם או נוזל מזוהם ממזרק למיכל אחר.
 • העדר מיכל מתאים לחפצים חדים.
 • שימוש במיכל לא מתאים לפסולת חפצים חדים.
 • מילוי יתר של מיכל לחפצים חדים.
2. אין להשליך פסולת של חפצים חדים לפח אשפה, לכיורים ו/או לחצר.
3. יש להכניס פסולת חדה מזוהמת לתוך מיכל קשיח ומוצק, שיכוסה במכסה. על המיכל חייב להיות סמל ה-Biohazard, המצביע על חומר עם סיכון ביולוגי וכן תווית המצביעה על פסולת של חפצים חדים (Sharps) .
4. ניתן להזמין ממחלקת אספקה מיכלי פלסטיק לסילוק פסולת ביולוגית חדה – מק"ט 344-41-006 לנפח 2.5 ליטר, ומק"ט 344-45-008 לנפח 5 ליטר.

5.  הנחיות לשימוש במיכלים:                   
5.1  יש לייצב המיכל במקום בטוח.
5.2  יש לנעול התריס העליון רק לאחר שהמיכל מלא או כאשר מתכוונים לפנותו (אין אפשרות לפתוח המיכל לאחר הנעילה ולכן אין להזיז את התריס עד הסוף כל  זמן שהמיכל בשימוש).
5.3  אין למלא את המיכל מעבר לקו האדום – אסור שחפצים חדים יבלטו החוצה.
5.4  המיכל מיועד לשימוש חד-פעמי ולכן אין לנסות להוריד את המכסה.
5.5  יש לעקר את המיכל באוטוקלב לפני פינויו. להבטחת תהליך העיקור יש להוסיף 100 מ"ל מים לפחות לפני נעילת התריס.
5.6 לפני הכנסת המיכל לאוטוקלב יש להדביק טייפ אוטוקלב, המצביע על תקינות העיקור.
5.7  לאחר העיקור ניתן לפַנות המיכל כפסולת רגילה. יש למחוק סימני אזהרה לסיכון ביולוגי.

6. יש לוודא שיש מיכל מתאים לחפצים חדים בהישג יד לפני תחילת ניסוי.
7. במקרה של עבודה עם חומרים רדיואקטיביים, יש לפנות הפסולת כרדיואקטיבית לאחר עיקור.
8. אסור להכניס כלים או חפצים נגועים בכימיקלים מסוכנים לתוך האוטוקלב מחשש לפיזור גזים רעילים.
9. בכל מקרה של פציעה על ידי חפץ מזוהם, יש לעודד דימום מהפצע תוך שטיפה יסודית במים וסבון. יש לטפל בחומר חיטוי (תמיסת יוד) ולהגיע מיד לייעוץ רפואי. יש לדווח לחוקר אחראי ולמפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס.

ו.  שימוש במתקן מבוקר לחיטוי
בשנים האחרונות פותחו שיטות נוספות לטיפול בפסולת במוסדות רפואיים. פסולת זיהומית ומיכלי פריטים חדים מזוהמים נאספים בשקיות פלסטיק, שעליהן כתוב "זהירות, חומרים מידבקים", ומועברים לטיפול במתקן מבוקר.
הפסולת עוברת גריסה במתקן, ולאחר מכן טיהור בתמיסת חיטוי. בסוף התהליך מסולקת הפסולת המחוטאת והגרוסה למזבלת העירייה כפסולת רגילה.
אסור בהחלט לפנות פסולת רדיואקטיבית או כימית בשיטה זו.

 

עלוני בטיחות   מבזקי בטיחות   בטיחות בתמונות   לומדות   סרטונים   מצגות   טפסי בטיחות   היתר רעלים
האתר עודכן בתאריך 28/02/17
סימפלי סמארט - בניית אתרים כל הזכויות שמורות למחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - האוניברסיטה העברית © הוגו - כלים להפצת ידע משולב