המחלקה לבטיחות ולגיהות האוניברסיטה העברית
פרק ז': הוראות טיפול בדם, ברקמות ובנוזלים מגוף האדם
המדריך לבטיחות ביולוגית » פרק ז': הוראות טיפול בדם, ברקמות ובנוזלים מגוף האדם

בשנת  1991 התפרסמו בארצות הברית על ידי OSHA- Occupational Health and  Safety Administration, תקנות לגבי עבודה עם דם, רקמות ונוזלים מגוף האדם – The Bloodborne Pathogens Standard.
התקנות מיועדות להגן על עובדים החשופים לגורמים פתוגניים בדם Bloodborne pathogens), כמו נגיף האיידס (HIV), ודלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B ו-C).

א.  הוראות עבודה
להלן הוראות האוניברסיטה העברית, המבוססות על התקנות שהוזכרו לעיל: 
1. יש להתייחס לכל חומר מגוף האדם (דם, נוזלי גוף, רקמות וכד') כחומר מזוהם העלול להיות מידבק ולפעול בהתאם להנחיות.
2. יש להשתמש בציוד המגן הדרוש, כמו חלוק מלא ורכוס עם שרוולים ארוכים, מגִנֵי פנים ו/או מגני עיניים ופה וזאת למניעת מגע עם עור או ריריות (עיניים, אף, פה). יש להסיר ציוד מגן מזוהם לפני עזיבת מקום העבודה. יש להעביר חלוק שזוהם בתהליך עיקור ורק לאחר מכן למוסרו לכביסה.
3. כפפות – אין לגעת בחומר מזוהם ללא שימוש בכפפות.   
  3.1 על הכפפות להיות חד-פעמיות, יעילות בהגנה על הידיים ונוחות לשימוש.
  3.2 כאשר עובדים עם חומר הידוע כמזוהם בגורם צהבת או איידס, יש להשתמש בשני זוגות כפפות.
  3.3 בעת עבודה עם כפפות, אין לגעת בעיניים, באף, בפה או בעור.
  3.4 אין לגעת במכשור המיועד לשימוש כללי, בטלפון או בחפץ  אחר, שאינו קשור לעבודה.
  3.5 יש להסיר הכפפות לפני עזיבת מקום העבודה.
  3.6 לאחר הסרת הכפפות ו/או בסיום העבודה, יש לרחוץ הידיים עם מים וסבון.
  3.7 כאשר יש חשד שהכפפות הזדהמו, השלך אותן לפסולת אשר תעבור תהליך עיקור. יש לשטוף הידיים היטב במים ובחומר חיטוי וניקוי במשך 10 שניות לפחות, ולקחת כפפות חדשות.
4. העברת חומר מזוהם מיחידה ליחידה תיעשה במיכל קשיח (בלתי שביר), אטום ונוח לשימוש ולטלטול, מסומן בסמל ה-Biohazard. לפני ההעברה יחוטא חלקו החיצוני של המיכל במלבין או בחומר חיטוי מתאים אחר.
5. במידת האפשר תבוצע העבודה עם חומר מזוהם בתוך מנדף למינַרי אנכיBiohazard - Class II) . יש לכסות משטח העבודה עם נייר סופג אטום מלמטה (יש להימנע מלכסות את פתחי היניקה במנדף).
6. יש להשתמש, ככל הניתן, בכלים חד-פעמיים (פיפטות, מבחנות וכד').
7. אין לבצע פיפטציה בפה – יש להשתמש באמצעים מכניים לפיפטציה.
8. הפרדת סרום או פלסמה מדגימת דם – הסרכוז יבוצע במבחנות אטומות בפקק מתאים ובמכלים סגורים, כשהצנטריפוגה סגורה. בתום הקרישה או הסרכוז יש להעביר סרום או פלסמה ממבחנה למבחנה בפיפטה ביניקה מכנית. אין למזוג מכלי לכלי.
9. חפצים חדים – יש להשתמש בחפצים חדים בזהירות רבה (ראה פרק "טיהור פסולת ביולוגית וסילוקה).
  9.1 מזרקים – אין להחזיר כיסוי למחט לאחר השימוש או להפרידה מהמזרק.
  9.2 מזרקים, מחטים וכל פסולת מזוהמת של חפצים חדים יש לאסוף במיכל קשיח וסגור, המיועד לחפצים חדים (Sharps) ומסומן בסמל ה-Biohazard.
  9.3 לפני תחילת ניסוי, יש לוודא נוכחות מיכל לחפצים חדים בסביבת העבודה.
  9.4 יש להימנע ממילוי יתר של המיכל.
  9.5 יש להוסיף כ100- מ"ל מים למיכל לפני סגירתו והכנסתו לעיקור באוטוקלב.
  9.6 יש לפנות את המיכל הסגור, מסומן בטייפ אוטוקלב המצביע על עיקור, כפסולת רגילה לאחר מחיקת סימן Biohazard.
  9.7 במקרה של דקירה ממחט מזוהמת או פצעי דקירה אחרים, חתכים, או שריטות, יש לעודד דימום מהפצע תוך שטיפה יסודית במים וסבון  ולטפל בחומר חיטוי (תמיסת יוד). יש להגיע מיד לייעוץ רפואי. יש לדווח למנהל היחידה/מנהל המעבדה ולמפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס.
10. פעולות טיהור – יש לטפל בפסולת זיהומית על ידי עיקור באוטוקלב או חיטוי עם חומר כימי מתאים (ראה פרק "טיהור פסולת ביולוגית וסילוקה").   
  10.1 אין לשפוך פסולת דם ונוזלי גוף לפחי זבל. דמים הידועים כלא-מזוהמים (למשל, מבנק הדם), ניתן לסלק דרך הביוב.
  10.2 פסולת זיהומית (מבחנות עם דמים, כלים מזוהמים, כפפות לאחר השימוש וכו') יש לאסוף בשקית Biohazard חד-פעמית לעיקור באוטוקלב. יש לשמור את השקית בתוך מיכל קשיח (מתכת או פלסטיק) עם מכסה – אין לחבר השקית לשולחן עם טייפ. במידה שמדובר בפסולת יבשה, יש להוסיף 250 מ"ל מים לשקית (ללא גרימת התזות), על מנת להבטיח תהליך עיקור יעיל. יש לסגור השקית (ניתן לעשות זאת עם גומי – אין לאטום את השקית עם טייפ אוטוקלב), ולהעבירה בתוך המיכל לאוטוקלב.
  10.3 יש לפנות שקיות חד-פעמיות מסומנות בטייפ אוטוקלב המצביע על עיקור כפסולת רגילה לאחר מחיקת סימן Biohazard.
  10.4 יש להשתמש בחומר חיטוי מתאים כמו נתרן היפוכלוריט ( NaClO- מלבין) מהול 1:10, תרכובות  יוד, אתנול 70%, או גלוטראלדהיד וזאת בהתאם לסוג הפעולה (ניקוי כלים ושטח העבודה, ניקוי צנטריפוגה, ניקוי ציוד רגיש וכיו"ב).
 אזהרה: יש להקפיד לא להכניס שאריות של כימיקלים רעילים לתוך שקית המיועדת לעיקור באוטוקלב.
11. טיפול בשפך – במקרה של שבירת מבחנה או בקבוק המכיל דם או חומר מזוהם אחר, יש לכסות את השטח עם נייר סופג. יש לפזר חומר חיטוי סביב אזור הנתז ולאחר מכן על גבי החומר הסופג למשך 10 דקות לפחות. חומר החיטוי המומלץ הוא תמיסת היפוכלוריט (NaClO) בריכוז כלור חופשי של 0.5%. לאחר מכן יש לאסוף את הפסולת בעזרת יעה או חתיכת קרטון, וזאת תוך לבישת ציוד מגן כמו משקפי מגן, כפפות, סינור, כיסוי נעליים וכד' (על פי הצורך). יש לאסוף את הפסולת לתוך כלי מוצק לטיפול כפסולת מזוהמת חדה. יש לחטא השטח עם מלבין מהול 1:100.
12. אין לאכול, לשתות, להתאפר או לעשן במעבדה. אין לשמור דברי מאכל במקרר, המיועד לחומרים מזוהמים.
13. יש לנהל במחברת המיועדת לכך רישום קפדני של מקור הדמים ונוזלי גוף המגיעים ליחידה. הרישום יכלול: שמות העובדים אשר טיפלו בחומרים, תאריך, אופן השימוש בחומר ומקום העבודה.

ב.  תנאי עבודה
1. כל עובד הנחשף לדם, מוצרי דם, נוזלי גוף או רקמות אדם ממקור לא ידוע או לא בדוק, חייב חיסון נגד הפטיטיס B .החיסון יינתן ללא תשלום באמצעות היחידה לרפואה תעסוקתית.
2. עבודה עם חומר מזוהם תיעשה אך ורק על ידי עובד מעבדה מיומן, במקום מוגדר ובתשתית המתאימה, כלהלן:
  2.1 עבודה עם תרחיפים המכילים ריכוזים גבוהים של נגיפי איידס של אדם או של קופים, גידול של תרביות תאים ורקמות או איברים המכילים את הנגיף, תתבצע אך ורק במעבדה ברמת בטיחות BL-3.
  2.2 עבודה עם דגימות ביולוגיות, המכילות ריכוזים גבוהים ו/או תרחיפים נקיים של נגיפי דלקת כבד (הפטיטיס B או C), תיעשה אך ורק במעבדה ברמת בטיחות BL-3.
  2.3 בדיקות קליניות של דם, איברים או רקמות בני אדם יבוצעו במעבדה ברמת בטיחות BL-2  באמצעות שימוש במנדף למינרי אנכי (Biohazard - Class II). 
  2.4 עבודה ברקמות של חולי סרטן או בנגיפים גורמי סרטן (ראה פרק ה'), תבוצע במעבדה ברמת בטיחות BL-2 באמצעות שימוש במנדף למינארי אנכי   (Biohazard - Class II).
3. בכל צורך בבירור, יש להתייעץ עם ממונה בטיחות ביולוגית.

ג.  תמצית תוכן –  The Bloodborne Pathogens Standard
The Occupational Safety and Health Administration) OSHA) בארצות הברית הוציא תקנות, שמטרתן הגנה על עובדים החשופים לדם או לחומרים ביולוגיים אחרים, הנושאים גורמים פתוגניים כמו נגיפי הפטיטיס A,B ,C ונגיף האיידס(HIV) .
ההוראות (29 CFR 1910.1030) פורסמו ב Federal Register-בדצמבר 1991.
1. להלן רשימת מקומות עבודה, שבהם עלולים עובדים להיחשף לגורמים פתוגניים הנישאים בדם(Bloodborne pathogens):
• מעבדות קליניות.
• מעבדות מחקר העוסקות בדם או בחומר מידבק אחר של בן אדם.
• מעבדות מחקר שלHBV  ו/או HIV.
• מתקנים ליצירת HBV/HIV.
• מרכזי טיפול רפואי – בתי חולים, משרדי רופאים, מרפאות שיניים וכד'.
• מרכזים לטיפול רפואי בשעת חירום כמו מד"א.
2. חשיפה תעסוקתית (Occupational exposure) מוגדרת כמגע אפשרי של העור, העיניים או הריריות עם דם או חומרים אחרים העלולים להיות מידבקים, וכן כל מגע אחר שלא דרך המעיים  (parenteral contact). תקנות אלו מתייחסות לעובדים החשופים לחומרים הנ"ל, לא משנה מה תדירות החשיפה (frequency of exposure).
3. גורמים פתוגניים הנישאים בדם (Bloodborne pathogens) מוגדרים כמיקרואורגניזמים הנמצאים בדם בני אדם ובחומרים אחרים, העלולים להיות מידבקים ומסוגלים לגרום למחלה כלשהי באדם (כולל HCV ,HBV ו-HIV).
חומרים מידבקים אחרים:
• נוזלי גוף כמו זרע, הפרשות נרתיק, נוזל עמוד השדרה (CSF) וכו'; כל נוזל גוף המזוהם בדם; רוק בטיפולי שיניים; כל נוזלי הגוף, שאינם ניתנים לזיהוי.
• כל איבר ורקמה "טריים" (unfixed) מאדם (חי או מת), למעט עור שלם. 
• תרביות תאים ורקמה המכילותHIV ; תרביות איברים, מצעים או תמיסות, המכיליםHIV ,HBV  או  HCV; דם, רקמות או איברים מחיות מעבדה המודבקות ב-HIV,HBV  או HCV.
4. אמצעי זהירות כלליים (Universal precautions) מבוססים על שיטת פיקוח, המתייחסת לכל דם ונוזלי גוף של בני אדם כנשאי גורמים פתוגניים Bloodborne pathogens ולכן מידבקים.
5. פסולת בפיקוח (Regulated waste) כוללת:
• דם נוזלי וכל חומר נוזלי אחר העלול להיות מידבק.
• פריטים מזוהמים העלולים לשחרר דם או חומר מידבק אחר.
• פריטים מזוהמים עם דם יבש או חומר מידבק אחר.
• פריטים מזוהמים חדים(Contaminated sharps) .
• פסולת מיקרוביולוגית או פתולוגית, המכילה דם או חומר מידבק אחר.
6. מקרה חשיפה (Exposure incident) מתייחס למגע ספציפי של דם או של חומרים העלולים להיות מידבקים עם עין, פה, ריריות אחרות או עור פצוע (non-intact skin) וכן למגע אחר עם החומרים הללו שלא דרך המעיים (parenteral contact), כתוצאה מביצוע עבודה.
7. תכנית פיקוח על חשיפה  (Exposure control plan)             
תקנות OSHA מחייבות כל מעסיק לנהל תכנית פיקוח כתובה  exposure control program to manage bloodborne pathogens, על מנת לצמצם את דרגת החשיפה של העובדים.
כל תכנית פיקוח חייבת להגדיר לוח הזמנים והדרך לביצוע כל סעיף הכלול בה:
• אמצעי זהירות כלליים
• פיקוח על שיטות ביצוע עבודה
• ציוד מגן אישי
• משק בית (שיטות טיהור, טיפול בכביסה וכו')
• סימול הBiohazard
• הדרכת עובדים והעברת מידע.
• רישום.
יש לבדוק ולחדש את תכנית הפיקוח כל שנה וכן בעת הכנסת שיטות עבודה חדשות.
  7.1 פיקוח על שיטות עבודה ובקרה הנדסית  Engineering and work practice controls . יש לשמור על אמצעי הזהירות הכלליים ובנוסף על הדברים האלה:
• פיקוח על ביצוע ושמירה של תכניות עבודה והחלפתן על פי הצורך (כולל שיטות עבודה, אספקת ציוד מתאים וכו').
• אמצעים לרחיצת ידיים.         
• טיפול ואחסון של פסולת מזוהמת חדה(contaminated sharps)  – קיים איסור מוחלט על הפרדת מחטים ממזרקים או החזר כיסוי למחט לאחר השימוש.
• איסור על אכילה, שתייה או עישון במקומות שבהם קיימת אפשרות לחשיפה לדם או לחומרים מידבקים אחרים.
• איסור על פיפטציה בפה.
• אריזה נכונה של דם או של כל חומר מזוהם (כולל פסולת מזוהמת) לצורך שינוע.
  7.2 ציוד מגן אישי
תקנות OSHA מחייבות את המעסיק לספק ציוד המגן הדרוש למניעת מגע של בגדי העובד, כן מגע של עור, עיניים, פה וריריות עם דם או עם חומר מידבק אחר (הציוד כולל חלוקים, כפפות, מגני פנים, מסכות, משקפי מגן וכו'). כאשר קיימת סכנה של התזה לעיניים או לפנים, יש להשתמש במשקפי מגן או במסכות מתאימות. חובה להשתמש בכפפות בעת לקיחת דם.
  7.3 משק בית
תקנות OSHA מתייחסות גם לסדר ולניקיון בשטח העבודה, לסילוק ולטיהור של פסולת מזוהמת ולטיפול בכביסה.
  7.4 מעבדות למחקר וליצירת  HIV/HBV
במעבדות העוסקות בגידול, ביצירה, בריכוז ובניסויים עםHIV ,HCVוHBV, יש דרישות נוספות כמו:
• הכנת חוברת הוראות בנושא בטיחות ביולוגית.
• הגבלות כניסה למתקן.
• תכנון מיוחד למתקן (שטח אטום, אוורור מיוחד).
• שימוש באמצעי בידוד כמו מנדפים ביולוגיים, מיכלים סגורים לצנטריפוגות וכלובים מבודדים לחיות. דרישות נוספות אלה לא מתייחסות למעבדות קליניות לבדיקת דם, איברים או רקמות בלבד.
  7.5 הודעה על סיכונים  (Hazards)
פסולת שבפיקוח, ובכללה שקיות המכילות כביסה מזוהמת, מקררים ומקפיאים המכילים דם או חומר מידבק אחר, וכל מיכל לאחסון או לשינוע דם או חומר מידבק, חייבים להיות מסומנים בסמל ה- Biohazard.
בכניסה לשטח עבודה ב- HIV/HBVחייב להימצא סמל ה- Biohazard, שם הגורם הביולוגי, תנאי הכניסה לשטח (ציוד מגן אישי, חיסון וכו') וכן שם ומספר טלפון של האחראי.
  7.6 חיסון נגד הפטיטיס  B
כל עובד רשאי לקבל חיסון נגד HBV ללא תשלום.
  7.7 הדרכה והעברת מידע
כל עובד חייב לקבל הדרכה מתאימה לסוג העבודה.
  7.8 רישום
הרישומים מתייחסים למידע רפואי ולהדרכת עובדים.
רישומים רפואיים הם סודיים, ואין לגלותם ללא אישור בכתב של העובד.
יש לשמור רישומים רפואיים במשך תקופת עיסוק העובד ובמשך שלושים שנה לאחר תקופה זו.
רישומים על הדרכה כוללים תאריכי הדרכה, תוכן הדרכות, שמות המדריכים ותואריהם וכן שמות המשתתפים ותפקידיהם. יש לשמור רישומים אלו שלוש שנים מתאריך ההדרכה.

ד.  סיכוני הדבקה בדלקת כבד נגיפית
יש להתייחס לכל דם או נוזל גוף אדם כנשאי גורמים פתוגניים ולכן כמידבקים. המחלות המוגדרות כמועברות דרך דם ונוזלי גוף הן איידס ודלקות כבד נגיפיות. במדינת ישראל היתה הדבקה שכיחה בדלקת כבד B בעובדי מעבדה, כתוצאה מאי-הקפדה על כללי זהירות בסיסיים. כל עובד מעבדה הבא במגע עם דם ומוצריו חייב לדעת, ש5%-1% מכל דגימות הדם המגיעות למעבדה מזוהמות בנגיפי דלקת כבד B אוC ולעתים בשניהם גם יחד.
להלן מידע ראשוני וכללֵי התנהגות, שמטרתם הגנה מזיהום בנגיף הפטיטיס B. נגיף הפטיטיס C הנו שונה אבל ניתן להידבק באותן הדרכים.

 דלקת כבד נגיפית B - הפטיטיס B
1.  הקדמה
מחולל דלקת הכבד הנגיפית B נמצא בדגימות מחולים המצויים בשלב החריף של המחלה וכן בנשאי נגיפים של דלקת כבד נגיפית(carriers of hepatitis B) . בספרות יש דיווח על תגובות חיוביות לHBsAg- (Hepatitis B surface antigen) בדגימות מהפרשות שונות כגון דם, שתן, רוק, זיעה, דמעות, חלב אם, נוזלים סינוביאליים וזִרמה. כל הנוזלים שתגובתם לHBsAg היתה חיובית עלולים להיות אינפקטיביים, אך אין זה מחייב; קיימת כמובן האפשרות, שתגובה חיובית לHBsAg אינה אינדיקציה לכך, שהנגיף השלם והאינפקטיבי נמצא בדגימה. בניסויים מכוונים לבדיקת האינפקטיביות של הנוזלים הנ"ל בשימפנזים נמצא, שהם חלו לאחר הזרקה של דגימות דם (סרום/פלסמה), רוק מרוכז וזרמה חיוביים ל-HBsAg. צואה לא נמצאה אינפקטיבית.
ללא ספק, דגימות דם יכולות להיחשב כאמצעי האינפקטיבי והנפוץ ביותר להעברת דלקת כבד נגיפית B.
2.  דרכי העברה של דלקת כבד נגיפית  B 
 2.1 קיימות שלוש דרכים שכיחות להידבקות במחולל דלקת כבד נגיפית B:
     * הידבקות כתוצאה מפציעה בעור, אם כתוצאה מדקירה במחט אם כתוצאה מחתך הנגרם מזכוכית שבורה או חפץ חד אחר.
     * הידבקות דרך עור פצוע שאינו שלם ומאוחה, שריטה, כווייה, חיכוך וכו'. 
     * זיהום שחודר דרך רירית הפה, האף ו/או העיניים. לפיכך, מגע יד מזוהמת בריריות אלה (פה, אף, עין) הוא דרך אפשרית להידבקות.
עובדה זו אומתה במחקרים שנעשו, ובהם נתקבלו תגובות חיוביות לHBsAg בדגימות ממרח שנלקחו מפני השטח של שולחנות עבודה, אריזות של דגימות, ריהוט ומכשור מעבדתי.
  2.2 אירוסולים מזוהמים בנגיפים מחוללי מחלות זיהומיות הם אחת הדרכים להפצת מחלות נגיפיות. אולם, לגבי הידבקות בדלקת כבד נגיפית B נמצא, שלמרות שדגימות רוק חיוביות לHBsAg גרמו בשימפנזים לתחלואה בדלקת כבד נגיפית B כשההדבקה נעשתה דרך העור, הרי שאותן דגימות לא עוררו מחלה, כאשר ההדבקה הניסויית נעשתה באמצעות אירוסולים. במכונים לדיאליזה שבהם אחוז גבוה מהמטופלים הם  HBsAgחיוביים, האירוסולים לא היו חיוביים לHBsAg. תוצאה זהה נמצאה גם בחדרים במכון לדיאליזה, שבהם מנקים ומרכיבים מחדש את מכשירי הדיאליזה. גם דגימות אירוסולים שנאספו ממרפאת שיניים במהלך טיפול שיניים בחולה חיובי ל HBsAg נמצאו שליליות.
  2.3 ידוע שקשה ליצור אירוסולים אמיתיים (חלקיקים קטנים מ10- מיקרון) מדם או מסרום. ייתכן שזו הסיבה לכך, שדגימות האירוסולים שנבדקו היו שליליות ל-HBsAg. אין פירוש הדבר, שתרחיפי חלקיקים הגדולים מ10 מיקרון והמרחפים למרחקים קצרים יותר מתרסיסים אמיתיים לא ידביקו את הנמצאים בסביבתם כשיגיעו אל ריריות הפה, האף או העיניים או יחדרו דרך עור פגוע.
  2.4  לפיכך, חייבים לנקוט בכל אמצעי הזהירות בכל מעבדה, שבה עשויים להיווצר נתזי טיפות, אפילו כשאינם תרסיסים אמיתיים. הטיפות לא חייבות לזהם ישירות את ריריות הפה, האף והעיניים, אלא עלולות לגרום לכך בעקיפין באמצעות מגע יד בשטחי העבודה המזוהמים.
3.  הסיכון לעובדי מעבדה   
  3.1 עובדי המעבדה נמצאים בדרגת סיכון גבוהה לחשיפה לנגיף דלקת הכבדB משום שהם עובדים באופן שוטף עם דגימות שעשויות להיות מזוהמות במחולל המחלה כגון דם, רוק, שתן, זיעה, זרמה וכו', מה גם שבמתקנים מסוימים יש עיבוד והפרדה למקטעים פעילים של דגימות דם.
  3.2 כל דגימת דם המגיעה לבדיקה במעבדה כלשהי צריך להתייחס אליה כמקור סיכון אפשרי.
  3.3 יש תחלואה של עובדי מעבדה בדלקת כבד נגיפיתB , כולל מקרה שאירע בארץ.
  3.4 קיימים נתונים המצביעים על כך, שנבדקים שנמצאו HBsAg/HBeAg חיוביים, עשויים להיות אינפקטיביים יותר מאלה החיוביים ל HBsAg-וanti-HBe (כלומר, יש להם נוגדני אנטיגן e , שהוא פריקורסור לcore protein.
4.  המלצות ומסקנות          
  4.1 נגיף דלקת כבד B יסווג בקבוצת המחוללים שבדרגת סיכון 3(Risk Group 3) .
  4.2 העבודה עם דגימות המכילות ריכוזים גבוהים ו/או תרחיפים נקיים של נגיפי דלקת כבד נגיפיתB , תיעשה אך ורק במעבדה ברמת בטיחות 3 (BL3).
  4.3 עבודה מיקרוביולוגית בדגימות דם ו/או דגימות ביולוגיות החשודות כמכילות נגיפי דלקת כבדB , מחייבת לבישת כפפות ומסכה שקופה כמגן לפנים (פה, אף ועיניים) בזמן העבודה. העבודה חייבת להתבצע בתא בטיחות מיקרוביולוגי (מנדף Biohazard - Class II), תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים והימנעות מיצירת אירוסולים.
  4.4 לכל עובד הבא במגע עם דם, מוצרי דם, נוזלי גוף או רקמות אדם ממקור לא ידוע או לא בדוק, מומלץ לבצע חיסון פעיל כנגד זיהום בדלקת כבד נגיפית B בהשגחת רופא. התרכיב שהופק משמרים הוא יעיל ובטוח. עוד אין חיסון נגד הפטיטיס C.
  4.5 מנות דם היוצאות מבנקים לדם בארץ עברו בדיקות הפטיטיס B ו- CוHIV-.
5. תהליך חיסון נגד הפטיטיס  B 
  5.1 החיסון מתבצע באמצעות היחידה לרפואה תעסוקתית.
  5.2 העובד מקבל שלוש זריקות של התרכיב במשך חצי שנה.
  5.3 חודש לאחר קבלת הזריקה השלישית ניתן לקבוע את רמת הנוגדנים (לא חובה).
  5.4 במקרים של רמה נמוכה של נוגדנים, על העובד לקבל זריקה רביעית של התרכיב.
  5.5 יש לבצע חיסון דחף על פי הוראות משרד הבריאות.

 

עלוני בטיחות   מבזקי בטיחות   בטיחות בתמונות   לומדות   סרטונים   מצגות   טפסי בטיחות   היתר רעלים
האתר עודכן בתאריך 16/07/17
סימפלי סמארט - בניית אתרים כל הזכויות שמורות למחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה - האוניברסיטה העברית © הוגו - כלים להפצת ידע משולב